--- סוף עמוד 18 ---
את עוצמת הפגיעה, למצער בעיניו של האדם הסביר. ספק רב בעיניי מה אחוז הצופים הסבורים, באמת ובתמים, כי סוכני הביטוח הם אמנם מיושנים ונהנתנים, ומה אחוז הצופים העלולים להימנע מהתקשרות עם סוכן ביטוח בשל התכונות המגוחכות שיוחסו לאותו "שוּקה" בדיוני בתשדירים (זאת להבדיל מסיבות הקשורות במחיר הפוליסה – ועל כך בהמשך).
- חרף הספקות האמורים, אני נכון, לצורך הדיון, לקבל את טענת הסוכנים כי תוכן התשדירים עלול לשים אותם ללעג בעיני הבריות, ואף עלול לפגוע בעסקם, במשלח ידם או במקצועם. בכך נכנסים התשדירים – שאין חולק על היותם בגדר "פרסום" – בגדרם של ס"ק (1) ו-ס"ק (3) לחוק איסור לשון הרע. אף ניתן לטעון כי הפרסומים מבזים את הסוכנים בשל התכונות המיוחסות להם (כגון נהנתנות, היותם "מאותגרים טכנולוגית" וכיו"ב), ועל כן הם נכנסים גם תחת ס"ק (2) לחוק. ואולם, אף אם אהיה נכון להניח זאת, ואף אם אצא מנקודת הנחה כי התשדירים אינו חוסים תחת אחת ההגנות הקבועות בסעיפים 15-14 לחוק – הרי שדינה של תביעת הסוכנים בעילה זו להיחסם לנוכח הוראת סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, בשל היותה "לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו". לנקודה זו אפנה עתה.
לשון הרע על ציבור או חבר בני אדם
- סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן:
לשון הרע על ציבור
- לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.
בעניין בן נתן תיאר השופט דנציגר בהרחבה את ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 4 לחוק, שנועד לאזן בין ההכרה בחשיבות השמירה על שמן הטוב של קבוצות לבין ההגנה על חופש הביטוי. לפי הוראת הסעיף, לא ניתן להגיש תביעה אזרחית בשל לשון הרע על ציבור, ואילו נקיטת הליך פלילי מותנית בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו (בהקשר זה ציין השופטדנציגר כי רק באותם מקרים בהם האינטרס הציבורי של שמירה על שלום הציבור מונח גם הוא על כף המאזניים – יינקטו
--- סוף עמוד 19 ---
הליכים פליליים – שם, פס' 46-39 לפסק דינו; אך השוו לגנאים, קרמניצר ושנור הסבורים כי עבירת לשון הרע באה להגן על הכבוד ותו לא, ואילו אינטרס ההגנה על שלום הציבור בהקשר הנדון מוגשם באמצעות העבירות של הסתה לאלימות והסתה לגזענות (שם, עמ' 129); על רציונאלים נוספים העומדים בבסיס הוראת סעיף 4, ראו עניין בן נתן, פס' 8 לפסק דיני; בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת, פס' 34 לפסק דיני (15.4.2015) (להלן: עניין אבנרי)). יצויין כי ניסיונות לשנות את לשון החוק ולאפשר הגשת תביעות אזרחיות בגין לשון הרע על ציבור – לא נשאו פרי (ראו, למשל, הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על ציבור ועל רשויות המדינה), התשע"א-20111).