והנה, מתברר שעצתו של הנשיא גרוניס לא נפלה על אוזניים ערלות. במהלך הדיון בפנינו ביקשה החברה להקרין בפנינו סרטון פרסומת שהופק מטעם המשיבים. צפינו בסרטון, ומדובר בסרטון בעל מאפיינים דומים עד מאד לתשדירים עליהם נסבים הערעורים דנן. גם הוא מוגזם וגם הוא מציג את החסרונות-כביכול בהתקשרות עם המתחרה (התקשרות עם נציג טלפוני להבדיל מהתקשרות באמצעות סוכן ביטוח). אין בכוונתי להידרש לטענת החברה כי בחירתם של המשיבים להפיק סרטון מסוג זה משתיקה אותם מלהעלות טענות נגד הקמפיין שהפיקה החברה. החשוב לענייננו, שזוהי הזירה בה ראוי שתתנהל התחרות המסחרית שבין הצדדים, וכל עוד אין מדובר בהתנהלות מפרת חוק – טוב לה שתישמר לזירה זו ולא תזלוג לזירה המשפטית.
- סוף דבר, שדין ערעור החברה ומנהליה (ע"א 3322/16) – להתקבל.
דין ערעור הסוכנים ולשכת סוכני הביטוח (ע"א 4313/16) – להידחות.
בנסיבות אלו, מתייתר הצורך להידרש לבקשה להוספת אסמכתא שהוגשה על ידי החברה ביום 7.3.2017 (פסק הדין בת.א. (מחוזי ת"א) 45192-12-14 Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ (2.3.2017)), ואציין כי ממילא לא היה באמור בה כדי להעלות או להוריד.
חיובם של החברה בהוצאות בסך 351,000 ₪ בבית משפט קמא – מבוטל. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורכי דינם של המערערים בע"א 3322/16 בסך כולל של 70,000 ש"ח בגין ההוצאות בשני ההליכים.
--- סוף עמוד 56 ---
ש ו פ ט
השופט מ' מזוז:
- קראתי את פסק דינו רחב היריעה והמקיף של חברי השופט י' עמית. אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי ולעיקרי הקביעות בפסק דינו, ואוסיף אך שתי הערות קצרות, שאין בהן כדי להשליך על תוצאת פסק הדין.
ראשית, אעיר כי איני סבור כי "הטריטוריה הטבעית" או "האכסניה הטבעית" (כלשון חברי בפסקאות 16 ו- 74) של הסכסוך מושא ערעורים אלה הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:החוק או חוק איסור לשון הרע). אכן, הגדרת "לשון הרע" בסעיף 1 לחוק היא רחבה וחולשת גם על מצבים של "לשון הרע מסחרי", כגון זה דנן (סעיף 1(3) סיפא), אך עיקרו של חוק איסור לשון הרע אינו בטריטוריה העסקית אלא בזכות לשם טוב כנגזרת מכבוד האדם, היינו - האינטרס לכבוד האישי וליחס הכבוד וההערכה מן הסובבים את האדם, שהם חלק מיסודות הקיום האנושי של האדם כיצור חברתי ותנאי להגשמה עצמית של הפרט בחברה (ראו למשל: ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840 (1989); בג"ץ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג(3) 817 (1999);רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510 (2001); רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (12.11.2006); ע"א 8345/08 בן נתן נ' בכרי (27.7.2011), להלן: ענין בן נתן; ד"ר חאלד גנאים, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר בועז שנור לשון הרע - הדין המצוי והרצוי (2005); אורי שנהר דיני לשון הרע (1997); ועוד רבים זולתם). לעומת זאת, הסוגיה של לשון הרע מסחרי (עוולת תיאור כוזב) והיבטים אחרים של תחרות עסקית לא הוגנת מטופלים באופן קונקרטי בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, אשר כפי ששמו מעיד עליו עוסק באופן ספציפי בעוולות מסחריות, וזאת לצד העוולה הנזיקית הוותיקה של "שקר במפגיע", לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין והסדרים חוקיים ספציפיים אחרים העוסקים בהיבטים שונים של עוולות מסחריות.