עשר (ארצי) 7449-05-12 יוסף אקסלרד נ' מר אמנון בן עמי , מנכ"ל - חלק 13

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

אני מצטרפת למסקנתה של חברתי השופטת יעל אנגלברג שהם כי אין להתערב בהחלטת המשיבה לסרב ליתן למערער רשיון להפעלת לשכה פרטית ומכאן שגם אין לפסוק למערער פיצוי כלשהו בשל העיכוב במתן ההיתר.

באשר למשך תקופת ההגבלה להגשת בקשה חדשה להפעלת הלשכה הפרטית אני מצטרפת לחוות דעתה של חברתי השופטת לאה גליקסמן, על  נימוקיה, כי משך תקופת ההגבלה עומד על חמש שנים ממועד ההרשעה הפלילית.

נציג ציבור מר ראובן רבינוביץ

אני מצטרף לעמדתה של השופטת יעל אנגלברג- שהם, כי אין להתערב בהחלטתה של המשיבה לסרב ליתן למערער רישיון להפעלת לשכה פרטית, ולכן גם אין לפסוק

--- סוף עמוד  19 ---

למערער פיצוי בגין אבדן רווחים בשל העיכוב במתן ההיתר. באשר למועד בו יש להתחיל את ספירת חמש השנים, הוא צריך להיות ממועד ההרשעה (13.12.2009) .

נציג ציבור מר אמנון גדעון

אני מצטרף לדעת כבוד השופטות בקביעתן כי אין להתערב בהחלטת המשיבה לסרב ליתן למערער רישיון להפעלת לשכה פרטית, וכי אין לפסוק למערער פיצוי כלשהו בשל העיכוב במתן ההיתר.

אני מצטרף לחוות דעתן של השופטת לאה גליקסמן וסגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה כי משך תקופת ההגבלה יעמוד על חמש שנים ממועד ההרשעה הפלילית.

אחרית דבר

על יסוד כל האמור, בהתאם לדעתה של השופטת גליקסמן אליה הצטרפו סגנית הנשיא וירט-ליבנה ונציגי הציבור מר ראובן רבינוביץ ומר אמנון גדעון, וכנגד דעתה החולקת של השופטת אנגלברג שהם, אנו מורים כי תקופת ההגבלה של המערער להגשת בקשה לרישיון עיסוק תעמוד על חמש שנים ממועד הרשעת המערער. בחלוף תקופה זו רשאי המערער להגיש בקשה חדשה וזו תבחן על ידי הרשות לגופה על פי כלל השיקולים הרלוונטיים.

משקבענו כי תקופת ההגבלה בעניינו של המערער בגין הרשעתו עומדת על חמש שנים ממועד הרשעתו, ועל דעת כל המותב, משסירובה של המשיבה ליתן בידי המערער רישיון להפעלת לשכה פרטית ניתן בטרם חלפו חמש שנים ממועד זה ומשבשיקוליה לא נפל כל פגם, אין מקום לפסוק למערער פיצוי בגין אובדן רווחים בשל העיכוב במתן ההיתר, ועתירתו בעניין זה - נדחית.

לאור התוצאה שאליה הגענו, יישא כל צד בהוצאותיו.