איזון השיקולים השונים לשם קביעת גובה הפיצוי
- לענייננו אנו. הנתבעת עוולה, הפעילות המפרה שבוצעה על ידה מצויה ברף הגבוה, והיא אף לא נטלה אחריות מלאה על מעשיה, אף אם הכירה בכך שחלק מההודעות נשלחו מטעמה.
- מנגד, הנתבעת מתמודדת עם מאות תביעות המוגשות כנגדה, גם כעת, בכל רחבי הארץ. לדיונים היומיומיים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ תשומות משלהן, לרבות בכסף והפיצויים ששילמה עד כה עומדים על פי הצהרתה על למעלה מ-156,000 ש"ח. פעילותה – קרובה לסיום.
- בנסיבות אלה יש לשאול האם אכן יש מקום להמשיך ולעודד את התביעות כנגדה?
- אפרט. בעניין חזני נקבע, כי על בית המשפט להיעצר בסכום שיישקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין, ולא מעבר לכך:
"חשוב להדגיש כי כמות ההודעות שנשלחה לתובע גודרת את תקרת הסכום שבית המשפט רשאי לפסוק (בית המשפט אינו רשאי לפסוק פיצוי העולה על 1,000 ש"ח בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק), אך מעבר לכך היא אך שיקול אחד מבין מכלול השיקולים שנמנו לעיל. כך למשל אפשר שייפסק פיצוי בסכום זהה לאדם שנשלחו לו 100 הודעות ולאדם שנשלחו לו 1,000 הודעות, ובלבד שהפיצוי השיג את תכליות החוק: אכיפה והרתעה אפקטיבית ומידתית. נקודת המוצא היא שתביעה בגין הפרה בודדת תזכה את התובע במלוא הסכום (1,000 ש"ח) כדי שתושג התכלית ההרתעתית. ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט
--- סוף עמוד 28 ---
רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא לפסוק מעבר לכך".
- דברים אלה נאמרו בהתייחס לתביעה אחת, הכוללת מספר הודעות מפרות. אלא שבמציאות הקיימת, בה מוגשות מאות תביעות כנגד נתבעת אחת (במקרה שלפניי, וכן במקרים נוספים), יש לטעמי להיעצר, על פי המתווה שלעיל, מקום בו התרשם בית המשפט כי הושגה הרתעה יעילה, גם אם זו הושגה במסגרתם של תיקים אחרים, ואף אם משמעות הדבר היא שתובע שתביעתו הוכחה לא יפוצה בגינה.
ראה והשווה לדברי בית המשפט בעניין לוג טק:
"עולה השאלה אם נתבע שהפר את החוק באופן סדרתי והתקבלו נגדו תביעות רבות, יכול לטעון ששילם בגין ההפרות במצטבר פיצוי שדי בו כדי להרתיעו, ועל כן יש מקום להפחית מסכום הפיצוי, וייתכן אף להימנע מלפסוק אותו כליל. לטעמי יש להשיב על שאלה זו בחיוב, לפחות בכל שאמור בהפחתה".
- דברים אלה מקובלים עלי, ועמדתי היא, כי בנסיבות המתאימות, וכשהושגה ההרתעה, יש להימנע אף מלפסוק פיצוי לחלוטין. בתי המשפט מחויבים בהתייחסות למציאות המשתנה. התייחסות לכל תביעה באופן נפרד היא מלאכותית, שכן מידת ההרתעה שתושג קשורה, באופן טבעי, למכלול התביעות ולתשלומים המצטברים שנפסקו לנמענים, ואינה קשורה כלל לזהות מקבל הפיצוי. התייחסות שונה תוביל לתוצאה בלתי צודקת, החוטאת למטרת החוק, ואיננה עומדת בקנה אחת עם הוראותיו, לפיהן יש לשקול עידודן של תביעות יעילות ומידתיות. עוד אעיר, כי לא ניתן להתעלם ממורכבות השלכות ההתמודדות עם ריבוי התביעות, שאף לה היבט הרתעתי מובהק, גם אם לא ניתן לכמת כולו בכסף. תביעות שאינן מובילות להרתעה, אלא לענישה, תביעות שאינן תורמות לאכיפה יעילה ולהכוונת התנהלות, אלא מביאות להתשת הנתבעים ולהתרוששותם, אינן תביעות מועילות.
- לאי יעילותן של תביעות אלו קיים היבט נוסף, מערכתי, המנותק מנסיבותיהם של הנתבעים הספציפיים בתיק מסוים. הזכרתי את ריבוי התביעות בנושאי הספאם בתקופה הנוכחית ומקורו יובהר בהמשך. מאות תביעות דורשות הקצאת זמן שיפוטי הולם, אותו ניתן היה לנצל לשמיעת תיקים אחרים, לפתרון סכסוכים אזרחיים הנוגעים לנזק ממשי שנגרם לצדדים, שנאמד, בדרך כלל, בסכומים גבוהים יותר וזאת מבלי להקל ראש בחשיבות עצירת תופעת הספאם.
- לא למיותר לציין, כי על פי סעיף 30א(י)(3) לחוק יתחשב בית המשפט, "בין השאר", בשקולים המנויים בסעיף לשם קביעת הפיצוי. לשון הסעיף אינה שוללת שקילת שיקולים רלבנטיים נוספים, ועמדתי היא, כי ביניהם יש למנות גם שיקולים מערכתיים כגון אלה שנסקרו לעיל.
--- סוף עמוד 29 ---
- עוד אעיר כי הטלת פיצוי ממילא מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט ואין חובה להטילו ("רשאי בית המשפט לפסוק.."). ככל שבית המשפט סבור כי הטלת פיצוי אינה מקדמת את תכלית החוק, רשאי הוא שלא לפסוקו (ראה פסק דיני בת"ק (תביעות קטנות ת"א) פרידמן נ' דוקס (21.12.2016); בר"ע על החלטה זו – נדחתה (רת"ק (ת"א) 63709-12-16 פרידמן נ' דוקס 1.1.2017). ראה גם החלטת כבוד השופטת א' כהן ברת"ק (ת"א) 43995-11-16 צוויק נ' לאומי קארד בע"מ, פסקה 11 (ה) (20.11.2016) (להלן – "עניין צוויק"). קל וחומר, שאין חובה להעמידו על הרף הגבוה מקום בו מצא בית המשפט כי הטלת פיצוי ברף זה לא תמלא אחר תכלית החוק.
- לצד דברים אלה, אציין, כי עולה בבירור כי הפסקת הפעילות המפרה לא באה כתוצאה מהרתעת הנתבעת, ומקורה בהחלטת הרשות לניירות ערך להפסקת פעילותה. הנתבעת אף לא הצביעה על היחס בין הפרסום המפר לבין רווחיה, או כל נתונים אובייקטיבים אחרים שיאפשרו לקבוע ממצאים ברורים יותר בנוגע ליחס בין הפיצויים ששולמו לבין הרווחים שהופקו כתוצאה מהפרת החוק. לכך יש לתת משקל, כמו גם להשלכות המשך הפעילות לאחר הגשת התביעה בעניין קינן.
- אכן, לא פשוט ל"הניח את האצבע" על העיתוי המדויק בו תושג ההרתעה הנדרשת. המדובר במושג חמקמק וקשה להגדרה. אלא ששילוב הנתונים שנסקרו: הסכומים ששולמו, הפסקת הפעילות, ריבוי התביעות, שאף לו אפקט הרתעתי, מוביל למסקנה המסתברת כי מועד זה אינו רחוק.
- לסיכום פרק זה: בהנחה כי לא יחול שינוי במסד הנתונים הנוכחי בדבר הפסקת פעילותה של הנתבעת, וככל שזו תשכיל להבא להעמיד בפני בית המשפט תמונה ברורה יותר בנוגע לרווחיה כתוצאה מהפרסום המפר, כמו גם תיטול אחריות מלאה למעשיה, עמדתי היא, כי לא יהיה מקום לפסוק כלל פיצוי לנמענים, אף אם התביעות כנגד הנתבעת ימצאו מוצדקות. לעת הזו, הונחה תשתית מספקת דיה רק על מנת לקבוע כי יש מקום להפחית את סכום הפיצוי.
פרק שישי: מעורבותה של ספאם אוף בהגשת התביעות – השלכות ומשמעות
- בעניין חזני, ציין כבוד השופט פוגלמן את השאיפה לעודד, באמצעות פיצוי מתאים, הגשת תביעות יעילות שיגשימו את תכליות החוק, ולשם כך, קבע, יש לשקול את עלויות ניהול ההליך ביחס לתועלת שתופק ממנו.
- בירורן של תביעות אלו מצריך הקצאת משאבים, ובכללם, אותו משאב יקר ערך הקרוי "זמן שיפוטי" מטבע הדברים, כאשר דן שופט בתיק אחד, ממתינים התיקים האחרים לתורם.
בהחלטתה בעניין צוייק התייחסה כבוד השופטת א' כהן למצב דברים זה: