--- סוף עמוד 31 ---
שנת המשפט ועד היום, כ-20.6% מהתביעות הקטנות שהוגשו לבית משפט זה הן תביעות לפיצויים לדוגמה לפי חוק התקשורת".
דוגמאות אלה אינן ממצות, אך אעיר כי גם מותב זה נדרש לתביעות רבות על פי חוק התקשורת, ובממוצע – דן בכארבעה או חמישה תיקים מסוג זה בשבוע.
על רקע מציאות זו נשמעו התיקים שלפניי ועל רקעה יושלם פסק דיני.
- חלק ניכר מהתובעים נעזר בחברת ספאם אוף להגשת תביעתו.
בפסק דינו בתא"מ (שלום ת"א) 26873-08-16 אברהמי נ' ישראלי (25.12.2016) ציין כבוד השופט ט' חבקין את הדברים הבאים:
"מאז פסקי הדין שניתנו בעניין גלסברג ובעניין חזני, מים רבים עברו בנהר. בתי המשפט, בעיקר לתביעות קטנות, החלו מתמודדים עם שטף הולך וגובר של תביעות ספאם. אף שלא הוצגו נתונים כמותיים במסגרת תיק זה, דומה שהגידול במספרן הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. הגם שחלק מתביעות הספאם הן תביעות ראויות שמשרתות את אינטרס הציבור, חלק לא מבוטל מהן אינו משרת אותו. לא אחת מתחו בתי המשפט ביקורת על תובעים המנהלים תביעות כאלה בדרך שאינה ראויה... לאחרונה התעצם שטף תביעות הספאם בעקבות פעילותה של חברה מסחרית פלונית המעניקה שירות הכנת תביעות ספאם לתובעים פרטיים בתמורה לחלק מהפיצוי שייפסק ... התנהלות זו מעוררת שאלות לא פשוטות. עידן הספאם הנוכחי שונה אפוא מזה שנהג בעת שניתנו פסקי הדין בעניין גלסברג וחזני".
- בדבריו אלה התייחס בית המשפט לחברת ספאם אוף. תיאורו את המצב המשפטי הרווח בימינו אלה, מקובל עלי במלואו. את הגידול הניכר במספר תביעות הספאם המוגשות לבית המשפט יש לייחס למעורבותה של חברה זו, שכפי שהתברר במהלך הדיון, הגישה כ-3,000 תביעות במסגרת פעילותה – אף כי זו החלה אך בפברואר 2016, אחד עשר חודשים בלבד עובר למועד הדיון. מדובר בכמות עצומה, אין מילה אחרת לתארה, וזאת אף אם אניח כי חלק מסוים מהתביעות מוגש היה אף ללא עידודה ומעורבותה.
- בחודשים שקדמו לדיון עלה שמה של חברה זו כקשורה לתביעות הספאם. נוכח איחודם של התיקים בכותרת, שרבים מהם הוגשו בסיועה, סברתי כי יהא זה נכון לערוך בירור מקיף במסגרת זו, הן על מנת לקבל החלטה מושכלת, הן על מנת לאפשר לנציגי החברה זכות טיעון לפניי, מקום בו במקרים אחרים נקבעו ממצאים לגביה מבלי שנתקבלה התייחסותה.
--- סוף עמוד 32 ---
כך היה. עובדי החברה ומנהליה העידו לפניי ממושכות, אף כי לא היו צד להליך (אם כי אחד מהם, מר ארד, תבע על הודעה מפרה שקיבל מטעם הנתבעת בעצמו) ופרשו משנתם הנוגעת למטרות החברה, היקף פעילותה, טיבה ואופיה. החברה, כעולה משמה, שמה לעצמה מטרה למגר את תופעת הספאם, ולדברי מנהלה מדובר בקרב של "טובים מול רעים". החברה מפרסמת עצמה, דרך המרשתת, ב"פייסבוק" ובאתר שעל שמה, ומזמינה נמענים אליהם הגיעו הודעות פרסומיות מפרות לתבוע בסיועה. על פי פרסומי האתר, כולל הסיוע איתור השולח באמצעות "חוכמת ההמונים" (כהגדרתה של ספאם אוף עצמה), מילוי כתבי הטענות והגשתם לבית המשפט, וכן עדכון במועדי הדיון שייקבע. ההסכם בין התובע לחברת ספאם אוף מורה כי ככל שתתקבל התביעה זכאית האחרונה לעשרים אחוז מהסכום שייפסק, בצירוף מע"מ או לסך 100 ש"ח, הגבוה מביניהם. נציגי החברה, כמו גם רוב רובם של התובעים אשר תבעו באמצעותה, מסרו, כי הצורך בבירור המסד העובדתי, קשיי ההתמודדות בבית המשפט, והקדשת המשאבים להליך היו גורמים לחלק ניכר מהתובעים לוותר עליו. לשיטתם, ריבוי התביעות הוא שיוביל להצלחת המאבק וישיג את ההרתעה הנדרשת לשם הפסקתה המוחלטת של תופעת הספאם.