ובהקשר זה, בהתאמות הנדרשות לענייננו, אפנה להערת כבוד השופט י' עמית בסוף פסק דינו בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל (25.6.2014) (להלן – "עניין פורן"):
"יכולה להישמע טענה כי הפרסומת האגרסיבית של המערערת, עשויה ליצור אצל האזרח הקטן את הרושם כי הוא נדרש לליווי צמוד בפעולות בירוקרטיות פשוטות, שלמעשה הוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו מול הביטוח הלאומי. וכך, במקום להנגיש את מערכת הביטוח הלאומי למבוטחיה, שמא נמצאנו מנגישים את הדרך לכיסו של הלקוח וחלק מכספי הגמלאות והקצבאות של הביטוח הלאומי, המיועדים לנזקקים, מוצאים דרכם בסופו של יום לגופים עסקיים דוגמת המערערת".
- פעילות ספאם אוף מובילה לניצול בלתי יעיל של משאבי הזמן השיפוטי, ובצורה בלתי שוויונית, הפוגעת בציבור בכללותו. במסגרת קביעת מדיניות שיפוטית ראויה לא ניתן להתעלם מהאינטרסים המערכתיים הכרוכים בכך.
בע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (12.4.2015):
"שיקול נוסף שיש לתת עליו את הדעת במסגרת מדיניות משפטית הולמת הוא האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, המתדפקים על דלתות בית המשפט וממתינים להכרעה בעניינם. למעשה, מדובר באינטרס של כלל הציבור בניצול מיטבי של הזמן השיפוטי. לא למותר לציין, כי אינטרס מערכתי זה בדבר ניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים תורם לשמירה על זכות הגישה לערכאות של כל בעלי הדין".
ראה גם ע"א 461/11 רוזן נ' ביטון (14.1.2015):
--- סוף עמוד 42 ---
"זאת ועוד, על בית המשפט לבחון, הן בהיבט של קידום היעילות הן בהיבט של עשיית הצדק, לא רק את עניינם הפרטני של בעלי הדין שהם צד להליך מסוים, אלא את האינטרסים של כלל המתדיינים הממתינים לקבל את יומם בערכאות המשפט".
דברים אלה יפים אף לענייננו.
- אין כל מניעה כי אדם יחיד יפרוש טענותיו בבתי המשפט לתביעות קטנות. בתי המשפט מודעים לקושי, ולשם כך בדיוק נקבעו המנגנונים המתאימים בהליך זה לאיינו. זהו ההליך, כשגרה. כך נעשים הדברים.מטרת החוק הוגשמה, גם טרם החלה חברת ספאם אוף את פעילותה – תביעות ספאם רבות ואף רבות מאוד הוגשו גם קודם לכן (ראה הערת כבוד השופט יריב עמית בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 67741-12-14 ורדי נ' פורת(11.12.2015) שניתן עוד טרם כניסת ספאם אוף לשוק, בקשר ל"הצפת בתי המשפט" בתביעות ספאם"). בתי המשפט קבעו פיצויים גבוהים בהתאם להלכות; פעילותה של חברת ספאם אוף כשחקנית נוספת הגדילה אף יותר את כמות התביעות, אך עשויה לגרום להפחתת הפיצוי, ולפגוע באיזון אותו ביקש המחוקק ליצור, שכן את ההרתעה הנדרשת היה ניתן להשיג באמצעות פסיקת פיצוי גבוה יותר במספר קטן יותר של תביעות.
- המשפט הדיוני מכיר בקשיים האמורים, וכדי להתמודד עמם, בין היתר, נוסד מכשיר דיוני חשוב: התובענה הייצוגית. ברגיל, תובענה ייצוגית נועדה לאגד תחת קורת גג אחת מצבור של תביעות פרטניות על סכומי כסף נמוכים יחסית, שאין לאדם פרטי אינטרס מספיק לתבוע בגינם בגפו. חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מאפשר לאדם כזה לייצג קבוצה, ומתמרץ אותו ואת בא כוחו לעשות כן באמצעות פסיקת גמול מיוחד עבור השירות שהעניקו לציבור. בדרך זה תובענות רבות מתבררות לפני מותב אחד. הזמן השיפוטי מנוצל ביעילות. החשש מהכרעות סותרות פוחת, ואינטרס הקבוצה מיוצג נאמנה.
- גם בתחום הספאם מוגשות תובענות ייצוגיות. אלא שבתובענות אלו לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה לנוכח האמור בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. האיסור לפסוק פיצוי לדוגמה פוגע בתמריץ להגיש תובענות ייצוגיות בנושא ספאם, המצריכות להוכיח נזק או להסתפק בסעדים הצהרתיים. את מקומם של התובע המייצג ובא כוחו – לייצג תובעים רבים בשם אינטרס הציבור – תפסה ספאם אוף. בניגוד לתובע המייצג ובא כוחו נציגי ספאם אוף ועובדיה אינם כפופים לחובות תום לב מוגברות (ראה מאמרו של אמיר ויצנבליט, "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות" משפטים מג 351 (20122)). התנהלותה – תזמורן של מאות תביעות כנגד נתבעת אחת, טיפין טיפין, שלא במסגרת מאוחדת, מאיינת את יתרונותיו של מכשיר התובענה הייצוגית, ולמעשה מנוגדת להם. תביעות רבות מוגשות על ידי תובעים רבים, מתבררות לפני מותבים שונים, יוצרות פתח נרחב להכרעות סותרות, ומצריכות משאבי שיפוט רבים על חשבון תיקים אחרים הממתינים בתור. כלי התובענה הייצוגית – שברגיל נותן מענה לקשיים אלה – אינו אפקטיבי בדין הקיים.
--- סוף עמוד 43 ---
- ככל שתשכיל ספאם אוף לקדם את מטרות החוק, בדרך ראויה, מידתית והולמת את מטרתו, ובאופן שאין בו כדי לפגוע בייעודו של בית המשפט לתביעות קטנות, דרך שתשרת את הציבור ותועיל לקידום אינטרסים ציבוריים כלליים, יהיה מקום לברך על כך. כעת – מצב הדברים שונה.
הסגת גבול המקצוע
- מעורבותה של החברה בהכנת כתבי הטענות, וליווי התובעים בהליך, עשויים להסיג את גבול ייחוד מקצוע עריכת הדין, המעוגן בסעיף 20 חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 והפרתו מהווה עבירת פלילית. סעיף 20 שכותרתו יחוד פעולות המקצוע, קובע כי מספר פעולות יעשו אך על ידי עורך דין, וביניהן, ייצוג, טיעון ופעולה אחרת לפני בתי המשפט; עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, ייעוץ וחוות דעת משפטית.סעיף 96 לחוק, שכותרתו "הסגת גבול המקצוע", קובע כי הפרת הוראות סעיף 20 היא עבירה פלילית שבצידה קנס.
- בעניין פורן נדון הטעם לאיסור האמור, הנוגע לצורך להבטיח כי ציבור המתדיינים יזכה לשירות מקצועי, מבוקר, הכפוף לכללי התנהגות ואתיקה:
"משטר הרישוי המוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, בסעיף 20 בפרט, נועד אפוא ליצור מנגנון של פיקוח ובקרה מקצועיים על השירות המשפטי הניתן לציבור... הוראת ייחוד המקצוע תכליתה להבטיח כי מי שאין לו את הידע וההכשרה המתאימים ואין הוא כפוף לכללים אתיים דוגמת חובת נאמנות, חובת סודיות, האיסור להימצא בניגוד עניינים וכיוצא באלה כללי התנהגות הנאכפים על-ידי מוסדות הלשכה, לא יגרום נזק לציבור על-ידי מתן שירות בלתי נאות (השוו: בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 390 (1997))".
- אעיר מספר דברים בנוגע לעניין זה, אם כי לבסוף מצאתי כי לא יהא זה נכון להכריע בו במסגרת ההליכים שלפניי.
- במספר תיקים נקבע, כי התנהלות ספאם אוף אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות סעיף 20 שלעיל. כך, כדוגמה שאינה ממצה, סבר כבוד השופט מ' תדמור ברנשטיין בעניין פוליאק:
"בשולי הדברים, ראוי לציין שהאופן שבו ספאם-אוף מתנהלת מול התובעים בשותפות בתביעה שלהם בתביעות קטנות, מעלה שאלה האם אין בכך משום הסגת גבול המקצוע, מקצוע עריכת הדין. בענין זה, הדבר אולי איננו בולט בענייננו, באשר מדובר בתביעה בגין שתי הודעות בלבד, אך אין ספק שבתביעות של הודעות רבות, שהיו יכולות להיות מוגשות לבית משפט השלום, דרכה של ספאם-אוף ליזום את התביעה ולהגישה