- אם כן, השאלה המרכזית העומדת לפתחי בפסק דין זה, היא השאלה בדבר אחריות חברת ההפצה למתן קרדיט לברודסקי כיוצר הפורמט, ובהתאם, טענתו של ברודסקי להפרת זכותו המוסרית ביצירה ע"י הנתבעים.
כידוע, זכות מוסרית ניתנת ליוצרה של "יצירה" בהתאם לנקוב בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "החוק"), ועל כן יש לבחון ראשית האם פורמט טלוויזיוני כפי שהגו ברודסקי וחבריו, חוסה תחת הגדרת ה"יצירה" בחוק וזוכה להגנה מכוחו.
זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני
- בין הצדדים ניטשה מחלוקת, האם פורמט טלוויזיוני עונה להגדרת "יצירה" ברת הגנה, על פי חוק זכות יוצרים אם לאו, וכפועל יוצא, האם ליוצר הפורמט זכות מוסרית ב"יצירה".
נקודת המוצא ביסוד הקביעה האם פורמט טלוויזיוני עונה להגדרת "יצירה", נעוצה בהבחנה שבין "ביטוי" המוגן זכות יוצרים ובין "רעיון" שאינו מוגן בחוק, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק זכות יוצרים לפיו:
"זכות יוצרים ביצירה, כאמור בסעיף 4, לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטויים תחול זכות היוצרים:
- רעיון
- תהליך ושיטת ביצוע .."
ההבחנה בין רעיון לביטוי אינה קלה ונועדה לשרת את המטרה היסודית של דיני זכויות יוצרים, שהיא עידוד היצירה (ראה טוני גרינמן, זכויות יוצרים, כרך א' מהדורה שניה, התשס"ט-2008, עמ' 75 (להלן: "גרינמן")). כך, בעוד שרעיונות הם בבחינת "free as the air " (מדברי הש' ברנדיס, כפי שצוטטו בספרו של גרינמן, כרך ב', עמ' 961 והאסמתכאות שם) ואינם ברי הגנה, ביטויים הממשי יכול שיהיה מוגן, ככל שהוא עומדים בדרישות החוק.
- לטענת ברודסקי, הפורמט שיצר מהווה "יצירה" כהגדרתה בחוק, שכן הוא מגלם "נוסחה שמתארת את הדרך הנכונה להבאת רכיבי התוכנית השונים לכדי מצב של תכנית טלוויזיה מוגמרת". לדבריו, הרעיון שהגה לשעשועון גובש לכדי "יצירה מוחשית" בעת יצירת ועריכת הבייבל לפורמט וצילום תכנית ה"פיילוט" לערוץ 10.
ברודסקי מוצא תמיכה לטענתו זו בעדותו של גולן לפיה - "צריך להפוך את הרעיון לפורמט שזו מערכת משחקית שלמה..." (פרוטוקול יום 08/11/16, עמ' 63 ש' 2 ) ובהמשך- "..זה הפורמט שאנחנו באנו איתו לערוץ.. הבייבל כולל את כל המסקנות של ההפקה העריכה, כשאתה מוכר את זה משלמים על הבייבל כסף. מי שקונה את הפורמט מקבל ספר שיש בו את כל התהליך, כולל עריכה, כולל מה עושים. את הבייבל אנחנו הכנו.. כשאני אומר יוצרים אני מתייחס לסער, רודריגו וגילי" (שם, עמ' 64 ש' 3-9).