יובהר, כי אין חולק שחברת ההפצה עשתה עבודתה נאמנה בהפצת שיווק הפורמט לרשתות שידור ברחבי העולם, ולראיה, עובדת שידורו של שעשועון הטלוויזיה על בסיס הפורמט המוצע במספר מדינות.
- לטענת ארמוזה, מספר חודשים לאחר חתימת הסכם ההפצה, עדכן אותו גולן כי נתגלעה מחלוקת בשאלת הזכויות והבעלות בפורמט, בינו לבין התובע ורודריגו, ואולם לאחר מכן, ביום 21/07/09 שלח גולן לארמוזה הפצה הבהרה לפיה, נחתם בין ברודסקי, גולן ורודריגו הסכם פשרה, המצהיר על העובדה כי גולן הוא הבעלים של כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני בפורמט, ואף נשלחו אליו מכתבים מטעם ברודסקי ורודריגו במסגרתם הודיעו על הגעתם להסכמות עם גולן ותנין הפקות באשר לזכויות בפורמט (נספח 4 לכתב ההגנה).
לטענת הנתבעים, הסכם פשרה זה שם קץ לכל המחלוקות שהיו, באשר לזכויות הקנייניות והמסחריות בפורמט, וקובע "ברחל בתך הקטנה" כי ברודסקי אינו בעל זכויות יוצרים או זכויות קנייניות כלשהן בפורמט, וכפועל יוצא, כי אין לו זכות מוסרית בפורמט. לדידם, ברודסקי אוחז לכל היותר בזכות חוזית כלפי גולן, לקבלת קרדיט בגין פורמטים המופצים ע"י גולן, כמו גם התחייבות של גולן לאזכור שמו של ברודסקי ברולר הפתיחה של התכנית שתופק, בכפוף לאישורם של גורמי השידור הרלוונטיים, ואולם אין לכך נגיעה כלפי ארמוזה וארמוזה הפצה, ואין לראות בכך התחייבות משתמעת שלהם כלפי התובע.
- הנתבעים אף טוענים, כי במסגרת ההליכים המשפטיים הרבים שניהלו הצדדים בקשר עם הפורמט, נחתמו בין ארמוזה הפצה לגולן וחברת תנין הסכמים מהסכמים שונים, אך מעולם לא עיגנו גולן ותנין הפקות במסגרת הסכמים אלה, את הזכויות הנטענות של ברודסקי לקבלת קרדיט, לרבות בהסכם חדש שנחתם בין ארמוזה הפצה לתנין הפקות באפריל 2014.
לשיטתם, בהסתמך על הסכמי הפשרה הראשון והשני ועל הצהרתם של תנין הפקות וגולן בריש גלי, לפיה כל זכויות היוצרים בפורמט שייכות להם, הרי שאין כל עילת תביעה נגדם וברי, כי לא היה זה מתפקידם כחברת הפצה לדאוג למתן קרדיט לברודסקי על יצירת הפורמט.
למען הסדר הטוב, יצוין כי הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי כנגד תנין הפקות וגולן, אשר הגיש כתב הגנה מטעמו. ואולם, בהסכמה דיונית מיום 04/01/16, ויתרו הצדדים על ההודעה לצד שלישי והסכימו, כי הדיון יתמקד בטענות בכתב התביעה ובכתב ההגנה, קרי, שאלת האחריות של הנתבעים כלפי ברודסקי.