- המנהל המיוחד טוען, כי חסיון אינו יכול להיות חסיון מוחלט, לאור החשיבות של עקרון גילוי האמת, ועל כן בדין קבע בית המשפט בהחלטתו הקודמת כי די בהשחרת פרטיהם המזהים של הלקוחות, ויש באמצעי זה כדי להתמודד עם החשש כי העברת הדיווחים תפגע בדיווחים בעתיד. הוא מוסיף, כי ממילא הנימוקים להחלת החסיון אינם חלים במקרה זה. לקוחות החברות הסכימו, עת התקשרו עם החברות, כי לא תחול סודיות כלפי החברה ביחס למידע אותו היא מחויבת למסור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון לכל גוף מוסמך; מאחר והמנהל המיוחד נכנס בנעלי בעלי החברות, ויתור סודיות זה תקף גם כלפיו. כמו כן, אין משקל זה לרצון לשמור על סודיות זהותו של הגורם המדווח מאחר וזה חשף עצמו למנהל המיוחד בחקירתו מרצונו החופשי.
המנהל המיוחד מוסיף, כי הדיווחים הפנימיים המבוקשים אינם חלק ממאגרי המידע של הרשות לניירות ערך אלא נמצאים בידיה של אי.בי.אי, אשר ראתה בהם לאורך כל הדרך דיווחים פנימיים בלבד. החוק לאיסור הלבנת הון אינו אוסר על כל גילוי של דיווחים פנימיים והמדובר בפרשנות מרחיבה של החוק שאין בה ממש. הוראות החוק אליהן הפנתה הרשות מתירות את הגילוי כאשר זה נעשה לפי צו בית משפט, כפי שנעשה בענייננו. כמו כן, אין המדובר בהליך אזרחי רגיל או בגורם פרטי, אלא בבעל תפקיד שהינו ידו הארוכה של בית המשפט ואשר אינו פועל לטובתו כמו בהליך רגיל, אלא לטובת כלל הנושים בפיקוח בית המשפט, במטרה להשיב לנושים את כספם.
עוד טוען המנהל המיוחד, כי בעל התפקיד בתוקף סמכותו יכול לדרוש כל מידע או מסמך היכול לשפוך אור על נסיבות קריסת החברה והגשמת תכלית הפירוק. הנציג מטעם מגדל ידע היטב שאת הפעולות בחשבון יבצע כהן ולא הלקוחות, ואף החתים את הלקוחות על הסכמים בהם נאמר, כי הינם בעלי ידע במסחר באופציות מעו"ף על אף שידע שאין להם נסיון כזה. לאור נסיבות אלה יש חשיבות בדיווחים שהועברו על ידי הנציג מטעם מגדל וגילוי זה יסייע לישם את מטרות ההוראות הנוגעות לפירוק חברות. עוד מלין המנהל המיוחד על ההתנגדות לגלות לעיני בית המשפט את הדיווחים המבוקשים על מנת להכריע אם יש בעיה בהעברתם.
- אי בי איי מציינת, כי העבירה את החומר לרשות לניירות ערך לאור דרישתה לאחר התייעצות עם הרשות להלבנת הון, במסגרת חקירה שניהלה הרשות לניירות ערך בנושא פעילותו של כהן ושיתפה עימן פעולה באופן מלא ככל שנדרשה. התנגדותה, אם כן, אינה נובעת מרצונה להסתיר את הדיווחים, אלא נוגעת לגופו של עניין. הדיווחים הנדרשים מחבר בורסה על פי צו איסור הלבנת הון הינם דיווח על פעילות חשודה, כאשר עוד טרם הוברר, אם אכן מדובר בהלבנת הון. לצורך דיווח כזה דרוש קשר של אמון, שכן הסוחרים יודעים, כי אם לא ידווחו סביר להניח כי איש לא ידע שהתעורר צורך לדווח, ואמון זה מתבסס על הידיעה, כי החומרים לא יחשפו לגורמים שלישיים. המדובר בסודיות אינהרנטית ולא בסודיות שניתן לותר עליה.
- כונס הנכסים הרשמי, אשר מלכתחילה צידד בעמדת המנהל המיוחד, מצדד כעת בעמדת הרשות וטוען, כי מאחר והמדובר בחקיקה בעלת תכלית יחודית ובפגיעה אפשרית בחוק איסור הלבנת הון, אין מקום לקבלת הבקשה.