פרק (ב"ש) 8407-01-16 סי.אמ.אפ.איי – ניהול פיננסי והשקעות נ' כונס הנכסים הרשמי

בתי משפט

החלטה

1. בפני בקשה לגילוי דיווחים פנימיים שנמסרו לרשות להלבנת הון על ידי שירותי בורסה והשקעות בישראל - אי.בי.אי בע"מ (להלן - "אי.בי.אי").

2. אם.אל.סי השקעות בע"מ וסי.אם.אפ.איי ניהול פיננסי והשקעות בע"מ (להלן - "החברות") הינן שתי חברות בבעלותו וניהולו של מר מרדכי כהן (להלן - "כהן"), אשר עסקו במתן יעוץ השקעות וניהול תיקי לקוחות. לקוחותיהם של החברות השקיעו באמצעותן כספים אשר הוחזקו בחשבונות שנפתחו עבורם באמצעות חברת מגדל שוקי הון בע"מ (להלן - "מגדל") ונוהלו על ידי החברות באמצעות יפויי כוח שניתנו להן. ביום 14.1.16 וביום 2.2.16 מונה עו"ד גיא גיסין כמפרק זמני לחברות, שנקלעו לחדלות פרעון ולאחר שנטען, כי אלה הפרו את התחייבויותיהן כלפי משקיעים וגרמו להפסד רוב השקעותיהם. ביום 31.3.16 הוריתי על פירוק החברות ועו"ד גיסין מונה כמנהל מיוחד לחברות.

אי.בי.אי בית השקעות בע"מ (להלן - "אי.בי.אי") הינה חברה המספקת שירותי ביצוע בניירות ערך, בין היתר, באמצעות העמדת פלטפורמת מסחר המאפשרת ללקוחותיה לבצע פעולות מסחר בנכסים פיננסיים שונים בבורסה. ביום 28.10.15 מוזגה מגדל לתוך אי.בי.אי.

בעקבות פגישה שהתקיימה בין המנהל המיוחד לבין נציג אי.בי.אי, ביקש המנהל המיוחד לקבל לידיו את דפי החשבון של הלקוחות שהובאו למגדל בתיווכו של כהן, תוך השחרת פרטיהם המזהים, ואת הדיווחים הפנימיים שהועברו ביחס לאותם לקוחות בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון (להלן - "הדיווחים הפנימיים"). לאחר שאי.בי.אי סירבה להעברת החומר האמור, הגיש המנהל המיוחד בקשה להורות על גילוי החומר.

3. בהחלטתי מיום 31.5.16 (להלן - "ההחלטה הראשונה") קבעתי כי לאור הוראת סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 (להלן - "פקודת החברות"), נתונה לבית המשפט של הפירוק הסמכות להורות לכל אדם היכול למסור מידע בדבר ענייניה של החברה למסור מידע זה. מאחר ובענייננו, קיים חשד כי החברות ביצעו מעשים שלא כדין בחשבונות שפתחו באמצעות הפלטפורמה של אי.בי.אי, אשר הובילו להעלמת כספים, והמידע המבוקש יכול לסייע בבירור חשדות אלה. המדובר במידע אותו יכולה אי.בי.אי לאתר ויתכן ויהא בו כדי להועיל לנושים. אל מול התועלת האפשרית בקבלת המידע, יש לאזן את הפגיעה שתיגרם מחשיפתו, בהיותו מידע רגיש עליו חלה סודיות מכוח הדין, כאשר קיים חשש כי חשיפת הדיווחים תפגע במתן דיווחים דומים בעתיד. עוד נקבע, כי יש ליתן משקל לחובת הגילוי המצומצמת יותר החלה על אי.בי.אי והלקוחות האמורים, אשר אינם בעלי תפקיד בחברות. על מנת לאזן בין שיקולים אלה, קבעתי כי אי.בי.אי תפנה לכלל הלקוחות שהגיעו אליה בתיווכן של החברות, תפרוש בפניהן את מלוא התמונה ביחס לחשדות הקיימים כלפי כהן ומשמעותם ביחס לחשבונם ותבקש את עמדתם ביחס להעברת המידע המבוקש. כן הוריתי, לאי.בי.אי לדווח לבית המשפט את עמדת הלקוחות ולאחר קבלת עמדתם תינתן הכרעה סופית בבקשה.

4. בעקבות פנייתה ללקוחותיה, הודיעה אי.בי.אי כי אינה מתנגדת עוד למסירת דפי החשבון המבוקשים. עם זאת, במספר בקשות שהגישה הוסיפה אי.בי.אי והביעה את התנגדותה לפרסום הדיווחים הפנימיים, תוך שהיא טוענת כי טרם התקבלה החלטה סופית ביחס למסמכים אלה ומאחר ומדובר בצעד בעל השלכות רוחב על היכולת לקיים משטר דיווח למניעת הלבנת הון, יש לקבל את עמדת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן - "הרשות") טרם קבלת החלטה.

5. בהחלטתי מיום 11.9.16 קבעתי כי אמנם, המדובר בנסיון להשיג על החלטה שניתנה כבר על ידי בית המשפט, לאור מספר החלטות עוקבות שניתנו על ידי, אשר הבהירו כי יש למסור את הדיווחים הפנימיים לידי המנהל המיוחד. עם זאת, מאחר והמדובר בהחלטת ביניים בהליך, ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר ולשנותה כאשר קיים שינוי נסיבות. עוד קבעתי כי טרם הכרעה בבקשה יש לקבל את עמדת הרשות, על אף שהיה על אי.בי.אי לבקש את קבלת תגובתה מלכתחילה, מאחר ולא ניתן לשלול את הטענה כי להחלטה לגילוי הדיווחים הפנימיים עלולות להיות השלכות רוחב, ומתוך רצון כי כל העובדות הרלוונטיות יעמדו בפני בית המשפט טרם הכרעה.

טענות הצדדים

6. הרשות הודיעה, כי לעמדתה חל איסור על גילוי דיווחים פנימיים שהוכנו על ידי גופים מכוח חובותיהם הקבועות בהוראות חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן – "חוק איסור הלבנת הון") והצווים שנקבעו מכוחו.

הרשות מבהירה, כי החוק קובע גופים ספורים בלבד אליהם ניתן להעביר מידע מתוך מאגר המידע שהתקבל לפי החוק לאיסור הלבנת הון, מתוך מטרה מפורשת של המחוקק לצמצם את הגישה למאגר מידע זה. גופים ציבוריים אחרים שאינם מנויים בחוק אינם רשאים לעיין במידע, גם אם זה עשוי לסייע בידיהם בעת מילוי סמכויותיהם החוקיות, שכן המחוקק אישר את הפגיעה בפרטיות הגלומה בחוק רק לצורך המטרות לשמן נחקק החוק ולא לצורך הליכים אזרחיים. על כן, ודאי שלא היתה כוונה להעביר את המידע במאגר לגורמים פרטיים במסגרת הליכים אזרחיים.

על היקף ההגנה שניתנה למידע המצוי במאגר ניתן ללמוד גם מהחסיון הסטטוטורי הקבוע בסעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון לגורמים המדווחים לרשות במסגרת דיווח של גופים פיננסיים או על דיווח שהתקבל במשטרה. הסודיות נועדה להגן על העובדים ולמנוע את חשיפת העובדה שהם מצאו לנכון להעביר מידע על לקוחותיהם וזאת כדי להבטיח שיתוף פעולה מצד הסקטור הפיננסי ולקיים משטר דיווחים מתמשך ואמין. הסודיות החלה על הדיווחים מתבססת גם על הוראות סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, אשר יחד עם הצווים שהותקנו מכוחו קובע עבירה פלילית על מתן זכות עיון בדיווח ומסמכים שקדמו לדיווח, כאשר איסור זה משתלב עם האמור בסעיף 16 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א – 2010 (להלן – "צו איסור הלבנת הון").

מהאמור ניתן לראות, כי העיקרון הבסיסי בחוק הינו הגנה על זהות הגורמים המדווחים לרשות ושמירה על סודיות המידע אשר נאגר בו, תוך הקפדה, כי העברת המידע תעשה רק בהתאם למטרות בחוק. העברת מידע למנהל המיוחד אינה עומדת בדרישות החוק שכן יש בה כדי לפגוע בזהות הגורמים המדווחים ובכך למנוע דיווחים עתידיים. לא ניתן להכשיר את העברת המידע על ידי קבלת אישור הלקוחות שכן מטרת החוק אינה הגנה על פרטיות הלקוחות אלא על זהות הגורמים המדווחים, על מנת שאלה לא יחששו להעביר דיווחים בעתיד. גם המלצות ה – FATF המהוות סטנדרט בינלאומי מחייב בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור מחייבות הענקת הגנה לגורמים עליהם מוטלת חובת הדיווח, מתוך הכרה כי הגנה זו הינה חיונית ליצירת משטר דיווחים יעיל ואמין.

7. הרשות מוסיפה, כי החוק לאיסור הלבנת הון לא נועד למטרות לשמם מבקש המנהל המיוחד את הדיווחים אלא רק ליצירת משטר דיווח והרתעה מפני מלביני הון ופשיעה כלכלית. לעמדתה, אין רבותא בעובדה שהמנהל המיוחד הינו שליח בית המשפט שכן דיווחים אלה לא ניתן למסור גם לבית המשפט בהליך פירוק. העובדה, כי המדווח מסר למנהל המיוחד, כי נמסרו על ידו דיווחים אין בה כדי להסיר את החסיון, שכן יש הבדל בין אמירה בלבד לבין מסירת הדיווחים עצמם, מה עוד שיתכן, כי קיימים מדווחים נוספים.

הרשות סבורה כי ההחלטה הקודמת ניתנה על סמך מידע חלקי וכעת בפני בית המשפט תמונה רחבה ומשמעותית מזו שעמדה בפניו בעבר. על אף רצון המנהל המיוחד להשיא את קופת החברה לטובת הנושים, הרי שהוראותיו הספציפיות של חוק איסור הלבנת הון גוברות על הוראות סעיף 288 לפקודת החברות, ואינן מאפשרות גם לבית המשפט עצמו לעיין בחומר.

8. המנהל המיוחד טוען, כי חסיון אינו יכול להיות חסיון מוחלט, לאור החשיבות של עקרון גילוי האמת, ועל כן בדין קבע בית המשפט בהחלטתו הקודמת כי די בהשחרת פרטיהם המזהים של הלקוחות, ויש באמצעי זה כדי להתמודד עם החשש כי העברת הדיווחים תפגע בדיווחים בעתיד. הוא מוסיף, כי ממילא הנימוקים להחלת החסיון אינם חלים במקרה זה. לקוחות החברות הסכימו, עת התקשרו עם החברות, כי לא תחול סודיות כלפי החברה ביחס למידע אותו היא מחויבת למסור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון לכל גוף מוסמך; מאחר והמנהל המיוחד נכנס בנעלי בעלי החברות, ויתור סודיות זה תקף גם כלפיו. כמו כן, אין משקל זה לרצון לשמור על סודיות זהותו של הגורם המדווח מאחר וזה חשף עצמו למנהל המיוחד בחקירתו מרצונו החופשי.

המנהל המיוחד מוסיף, כי הדיווחים הפנימיים המבוקשים אינם חלק ממאגרי המידע של הרשות לניירות ערך אלא נמצאים בידיה של אי.בי.אי, אשר ראתה בהם לאורך כל הדרך דיווחים פנימיים בלבד. החוק לאיסור הלבנת הון אינו אוסר על כל גילוי של דיווחים פנימיים והמדובר בפרשנות מרחיבה של החוק שאין בה ממש. הוראות החוק אליהן הפנתה הרשות מתירות את הגילוי כאשר זה נעשה לפי צו בית משפט, כפי שנעשה בענייננו. כמו כן, אין המדובר בהליך אזרחי רגיל או בגורם פרטי, אלא בבעל תפקיד שהינו ידו הארוכה של בית המשפט ואשר אינו פועל לטובתו כמו בהליך רגיל, אלא לטובת כלל הנושים בפיקוח בית המשפט, במטרה להשיב לנושים את כספם.

עוד טוען המנהל המיוחד, כי בעל התפקיד בתוקף סמכותו יכול לדרוש כל מידע או מסמך היכול לשפוך אור על נסיבות קריסת החברה והגשמת תכלית הפירוק. הנציג מטעם מגדל ידע היטב שאת הפעולות בחשבון יבצע כהן ולא הלקוחות, ואף החתים את הלקוחות על הסכמים בהם נאמר, כי הינם בעלי ידע במסחר באופציות מעו"ף על אף שידע שאין להם נסיון כזה. לאור נסיבות אלה יש חשיבות בדיווחים שהועברו על ידי הנציג מטעם מגדל וגילוי זה יסייע לישם את מטרות ההוראות הנוגעות לפירוק חברות. עוד מלין המנהל המיוחד על ההתנגדות לגלות לעיני בית המשפט את הדיווחים המבוקשים על מנת להכריע אם יש בעיה בהעברתם.

9. אי בי איי מציינת, כי העבירה את החומר לרשות לניירות ערך לאור דרישתה לאחר התייעצות עם הרשות להלבנת הון, במסגרת חקירה שניהלה הרשות לניירות ערך בנושא פעילותו של כהן ושיתפה עימן פעולה באופן מלא ככל שנדרשה. התנגדותה, אם כן, אינה נובעת מרצונה להסתיר את הדיווחים, אלא נוגעת לגופו של עניין. הדיווחים הנדרשים מחבר בורסה על פי צו איסור הלבנת הון הינם דיווח על פעילות חשודה, כאשר עוד טרם הוברר, אם אכן מדובר בהלבנת הון. לצורך דיווח כזה דרוש קשר של אמון, שכן הסוחרים יודעים, כי אם לא ידווחו סביר להניח כי איש לא ידע שהתעורר צורך לדווח, ואמון זה מתבסס על הידיעה, כי החומרים לא יחשפו לגורמים שלישיים. המדובר בסודיות אינהרנטית ולא בסודיות שניתן לותר עליה.
10. כונס הנכסים הרשמי, אשר מלכתחילה צידד בעמדת המנהל המיוחד, מצדד כעת בעמדת הרשות וטוען, כי מאחר והמדובר בחקיקה בעלת תכלית יחודית ובפגיעה אפשרית בחוק איסור הלבנת הון, אין מקום לקבלת הבקשה.

דיון

11. האם רשאי הבעל תפקיד בפירוק חברה לקבל לידיו דיווחים פנימיים שנמסרו על ידי עובד בחברת השקעות לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון והצווים שהותקנו מכוחו? זו השאלה לדיון העומדת בפני.

12. לכאורה, שאלה זו הוכרעה על ידי זה מכבר בחיוב, הן בהחלטתי המקורית מיום 31.5.16 והן בהחלטות העוקבות מיום 9.6.16, 13.6.16, ו- 3.7.16, בהן נקבע כי יש למסור את הדיווחים לידי המנהל המיוחד. דא עקא, שכפי שקבעתי בהחלטה נוספת מיום 11.9.16, מאחר והמדובר בהחלטת ביניים בהליך – ניתן לדון בה בשנית ולשנותה בנסיבות המתאימות:

"כלל ידוע הוא כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה^-בית^-דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה... פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על^-ידי הערכאה שנתנה אותה... אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית^-המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פד"י נו(4) 505, 508 (28.5.02)).

אכן, הרף המוטל על אי.בי.אי הינו גבוה, שכן הנסיבות מאז מתן ההחלטה המקורית לא השתנו והטענה העיקרית הינה לטעות בהחלטתי המקורית. עם זאת, במקרה זה נחה דעתי כי המדובר במקרה הנדיר והיוצא דופן בו יש מקום לשנות מההחלטה המקורית. ההחלטה המקורית ניתנה טרם קבלת עמדת הרשות, אשר הינה צד רלוונטי להחלטת הגילוי לאור ההשלכות שיכולות להיות לה על דיווחים עתידיים לפי החוק לאיסור הלבנת הון. עמדת הרשות פרסה בפני בית המשפט את יריעת המחלוקת המלאה והעלתה שיקולים כבדי משקל אשר לא באו לידי ביטוי בטענות הצדדים, טרם ניתנה ההחלטה המקורית - וזאת בשל התנהלותה של אי. בי.אי, אשר מן הראוי היה שמלכתחילה היתה מעלה את הצורך בקבלת עמדת הרשות  - ויש בהם כדי להטות את הכף לשינוי אותה החלטה. ואנמק.

13. סעיף 288 לפקודת החברות מסמיך את המפרק לזמן אנשים לחקירה ולדרוש מהם הצגת מסמכים הנוגעים לחברה בפירוק, וזאת על מנת "לפצות את המפרק על נחיתותו האינהרנטית במידע לעומת בעלי העניין והמעורבים בעסקי החברה", וכן "לאפשר למפרק בדיקה מהירה ויעילה, ככל האפשר, כדי שיוכל למלא את תפקידו לנהל ביעילות את חיסול עסקי החברה וחלוקת נכסיה בין הנושים" (ציפורה כהן, פירוק חברות, עמ' 325 (2016)). על כן, נקבע כי כאשר בעל התפקיד בפירוק מבקש מסמכים הכף נוטה לטובתו, על מנת להגשים את התכלית ביסוד סמכויות הגילוי והחקירה הנרחבות הנתונות לו. עם זאת, גם בהליכי פירוק לעיתים "זכותו של המפרק לקבלת מסמך פלוני תיסוג מפני זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים, לרבות זכותו של צד שלישי לפרטיות ולסודיות בנקאית" (רע"א 4776/13 Milgerd Nominees נ' Donnelly, עמ' 17 (פורסם בנבו) (29.9.13)). המקרה של דיווחים מכח חוק איסור הלבנת הון הינו מקרה מובהק בו על זכותו של בעל התפקיד בפירוק לקבלת מסמכים לסגת מפני התכליות העומדות בבסיס חוק איסור הלבנת הון, ועל כן יש לקבוע כי המנהל המיוחד אינו זכאי לעיין בדיווחים שניתנו על ידי נציגי מגדל מכוח החוק לאיסור הלבנת הון.

14. הלבנת הון הינה "עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף של רובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות שלתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים" (דברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, ה"ח 2809, כ"ח בניסן התשנ"ט, 14.4.99 עמ' 420).

על רקע ההכרה, כי המדינה לבדה, או המוסדות הפיננסיים לבדם, לא יוכלו להצליח במלחמתם בהלבנת ההון, נחקקו במדינות רבות בעולם - ובכללן בישראל - חוקים אשר מטילים חובות שונות על המערכת הפיננסית ורותמים אותה למלחמה בהלבנת ההון. חובות אלה מנויות בפרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, ומטרתם למנוע מהמוסדות הפיננסיים להפוך לכלי בידיהם של מלביני ההון ולחבר אותם למערכת אכיפת החוק באמצעות חובות הדיווח ומסירת המידע (רחל פלאטו-שנער, הסודיות הבנקאית וחובת האמון  על מזבח המלחמה בהלבנת ההון – סקירה השוואתית, מאזני משפט ג' – תשס"ה, עמ' 255 (להלן – "פלאטו-שנער"); אבי שקד, איסור הלבנת הון ומימון טרור, עמ' 159 (2015)). חובות דיווח אלה עומדות בבסיסו של החוק לאיסור הלבנת הון: