--- סוף עמוד 30 ---
שמר על זכות השתיקה (עמ' 9). כשנשאל האם חתם להם על ייפויי כוח השיב פעמים מספר שאינו זוכר, כשעומת עם ייפויי הכוח עצמם זיהה את חתימתו על ייפוי הכוח לטוויטו, וכשהוטח בו שהנהגים מסרו שהנאשם שילם להם עבור השליחות לפרעון השיקים, השיב "אין לי כוח לדבר" (ש' 23). דוגמה נוספת היא התייחסותו ל"אחים דהדור הישראלית": כשנשאל מדוע זהו שמה של החברה, הזהה לשם החברה הפלסטינית שלו, אם הוא אינו בעליה, שמר הנאשם על זכות השתיקה (עמ' 12 ש' 4-10), וכשעומת עם טענה לפיה איציק שפר טוען שפתח את החברה כטובה לנאשם ושהנאשם מנהל אותה בפועל, השיב "הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה" (עמ' 11-12). לבסוף יצוין שגם כאשר התבקש הנאשם בידי חוקרו למסור את גרסתו לעניין האישום במסירת חשבוניות כוזבות, התחמק הוא מתשובה בטענה כי "אין לי כוח לדבר" ובהמשך שמר על זכות השתיקה (עמ' 5 ש' 7-9).
- בהודעה זו אלמנטים נוספים הממחישים את שליטתו של הנאשם בפעילות הקבלנית. ראשית, הנאשם הלין בפני חוקרו כי "החברה לפיתוח הר חברון", איציק שפר וכן "לישטו" לא רוצים לעבוד איתו יותר בשל חקירת מע"מ. אז נשאל כיצד הדבר מתיישב עם טענתו שהיה שכיר בחברות המנפיקות. הוא נמנע מלהסביר והשיב "הייתי שכיר" (עמ' 4-5). בדומה, הציג את אמנון קופלה כמנהל העבודה שלו ב"אחים דהדור הישראלית" ואישר כי הורה לאמנון להתקשר למיכאל פרבר מ"החברה לפיתוח הר חברון" משום שהאחרון אמר לאמנון להוציא את כל הפועלים מן האתרים ("שאלתי אותו על האתרים שסגרו לנו "החברה לפיתוח הר חברון" והאם אנחנו יכולים להמשיך לעבוד"). אז נשאל מדוע הוא מורה לאמנון לברר אם הוא-עצמו רק שכיר בחברות, והשיב בסתמיות שרצה לדעת (עמ' 10-11).
- בהודעה נוספת מיום 12.9.12 (ת/3) חזר הנאשם ותיאר כי לאחר שעבד באמצעות "אחים דהדור הפלסטינית" שבבעלותו, הרשות אסרה עליו להוציא חשבוניות לישובים יהודיים בשטחים, שאז לטענתו אז החל לעבוד כשכיר "אצל אנשים" (עמ' 3). בהודעה זו אישר הנאשם כי מסר את חשבוניותיהן של החברות מושא האישום ללקוחות, וזאת בניגוד לגרסאותיו הקודמות, אך טען ש"אני מסרתי להם את החשבוניות כשליח" (עמ' 3 ש' 14). הוא חזר על טענתו כי עבד בחברות כשכיר, אך התקשה לבססה: הוא טען שקיבל שכרו במזומן, וכשנשאל האם קיבל תלוש משכורת היתמם בטענה לפיה אינו יודע מה זה תלוש משכורת (עמ' 1 ש' 18) והוסיף כי "יש אנשים שיעידו שאני הייתי שכיר". כשהתבקש לספק שמות או פרטי קשר של אותם אנשים, השיב שאין לו את המספרים ואינו זוכר את שמותיהם או יודע למסור כל פרט אודותיהם, למעט שהם מיאטה. עוד מסר שיביא אותם לחקירה הבאה (ש' 26-34).
- אלא, שגם לחקירה הבאה, ביום 29.1.13 (ת/4), לא הובאו אותם אנשים שיאשרו את דברי הנאשם. כשהתבקש למסור את פרטיהם כדי שניתן יהיה לחקור אותם, השיב שאין לו שמות וטלפונים וכי יביא אותם לבית המשפט (עמ' 2 ש' 37). אקדים ואומר כי גם לבית המשפט לא הובאו. הוא נשאל מדוע שבעלי החברות יגידו שלא עבד אצלם כשכיר והשיב
--- סוף עמוד 31 ---