--- סוף עמוד 36 ---
החברות בבנקים נסוג, שוב, לטענה לפיה ייתכן שלא הבין את הנאמר בחקירה (פ/214 ש' 14).
ככל שהתקדמה החקירה בנושא שינה הנאשם את גרסתו, בניסיון לספק הסבר למקור ידיעתו: במקום אחד טען כי "הייתי גם עם ניסים חילוואני בבנק אסכאן" ומיד חזר בו "לא הייתי, ראיתי. יש חניון במרחק 50 מטר מבנק אסכאן, ראיתי אותו פעם נכנס, לא ידעתי שיש לו חשבון". זאת, תוך שטען כי לאחר שראה זאת בדק וגילה שלחלוואני יש חשבון במקום (פ/214 ש' 28-31) וסתר בכך את דבריו הקודמים לפיהם ביצע את הבדיקות רק לאחר שנחקר ברשויות המס.
אלא, שגם בדבריו אלה לא היה כדי להסביר את מקור ידיעתו על הפעולה של הפקדת השיקים שהתקבלו מהחברות הלקוחות. כשנשאל כיצד ידע שחלוואני הפקיד את השיקים הנדונים דווקא בבנק אסכאן ולא, למשל, בחשבון אחר של החברה בישראל, הציג הנאשם גרסה נוספת: "שאלתי ויש לי חבר בבנק ואמר לי יש לו חשבון והוא מפקיד צ'קים בחשבון הזה" (פ/215 ש' 4). אותו "חבר" לא הובא לעדות. כשהנאשם נשאל מיהו השיב "אחד בשם אבו טאהר, עובד בבנק" ולא זכר לומר את שמו הפרטי, וכשנשאל מדוע לא הביאו לעדות ואף לא ביקש לזמנו (למרות שכפי שיפורט בהמשך ביקש לזמן שורה ארוכה של עדי הגנה) השיב כי "אבו טאהר" נמצא בירדן (פ/215).
זאת ועוד, גם גרסתו הנוספת של הנאשם לא הסבירה כיצד ידע שהשיקים שלדברי "אבו טאהר" הופקדו בידי חלוואני היו השיקים מושא כתב האישום. כשנשאל בנושא בחר תחילה להתחמק, וכשהשאלה חזרה על עצמה שינה שוב את הגרסה וטען כי אותו עובד בנק עמו שוחח מסר לו שלחשבון של "מיזורי" הופקדו שיקים של "החברה לפיתוח הר חברון" (שם, ש' 15). יצוין כי גם גרסה זו לא מסבירה את מקור הידיעה על הפקדת שיקים של יתר החברות-המנפיקות, וחשוב מכך: דובר במהלך שהותיר רושם כבד של חוסר מהימנות של הנאשם, שעל גבי דוכן העדים "שלף" גרסה אחר גרסה בניסיון לספק הסבר למקור ידיעתו אודות חשבונות החברות בבנקים הפלסטינים.
- בהקשר זה חשוב להזכיר את הדיון שנערך לעיל במוצג ת/19א: שיקים שאותרו, של "החברה לפיתוח קריית ארבע" לפקודת "מ.פ. עץ" ו"מיזורי", שלפי החותמות עליהם נפרעו בבנקים ביאטה ובחברון. זאת, בהתאמה לדברי הנאשם ותוך חידוד התמיהות כיצד ידע על הפקדות השיקים. כפי שנדון לעיל, אין הגיון כי החברות הישראליות לפקודתן נרשמו השיקים יפתחו חשבונות בשטחים או יבחרו להפקיד דווקא בהם את השיקים, ומנגד מדובר באזור בו מתגורר הנאשם; אין הגיון כי שתי החברות הישראליות יבחרו לפנות לאותו סניף בנק בשטחים (לפי החותמות שיקים של שתיהן נפרעו ב"בנק פלסטין" בחברון); ומדובר בשיקים שכולם "למוטב בלבד" – בהתאמה לדרך העבודה המצטיירת של הפקדת שיקים מסוג זה בבנקים ופירעון שיקים שאינם "למוטב בלבד" אצל החלפן דוגה, כאשר את
--- סוף עמוד 37 ---