--- סוף עמוד 41 ---
זימונו של דוויאת או שמא נעשו פעולות לאיתורו ומה העלו. אוסיף ואפנה לדיון שנערך לעיל בעדותו המהימנה של עתאמלה ובמסמכים שהציג לתמיכה בטענותיו ולקביעה לפיה אלה הולמים את מכלול הראיות בהצבעה על דפוס של פעולה באמצעות חברות ששימשו להפצת חשבוניות כוזבות.
בשל עדות וראיות אלה איני מקבל את טענת ההגנה בסיכומיה כי עתאמלה אינו העד הרלבנטי לעניין האישום הנוגע ל"ב.ע. לבניין", אלא דוויאת וזאת בשל הרישום ברשם החברות. הבעלות בחברה היא עובדה, הניתנת להוכחה לא רק באמצעות הרישום אלא בכל אמצעי ראייתי קביל, כפי שנעשה בהליך זה. כל אלה מחייבים לדחות את טענות ההגנה והנאשם בעניינו של דוויאת.
- על קשיות גרסתו של הנאשם ניתן ללמוד מפן נוסף, שעניינו בפער שבין טענות למעבר בין חברות שונות בהן עבד כשכיר, לבין הצגתה של תמונה אחידה, נטולת שינויים, בנוגע למאפייני העבודה. תמונה, התואמת דווקא את תזת התביעה אודות עבודה רציפה של הנאשם כקבלן אשר "מכסה על עבודתו" באמצעות חשבוניות של חברות שונות.
- כך לגבי זהות החברות הלקוחות עמן עבד: כשהנאשם נשאל מהן העבודות שביצע כשכיר בחברות מנפיקות החשבוניות, נקב בשמותיהן של אותן חברות-לקוחות עמן עבד לדבריו קודם לכן, במסגרת "אחים דהדור הפלסטינית": "החברה לפיתוח הר חברון", "החברה לפיתוח קרית ארבע", ו"לישטו" (פ/194). מעדותו עלה כי לכל אורך התקופה מושא האישום, ואף לפניה וכן במסגרת עבודת-המשך באמצעות חברת "אחים דהדור הישראלית" המשיך הנאשם לעבוד באותם מקומות, עבור החברות-הלקוחות. עוד סיפר כי הלקוחות לא "הובאו" על ידי החברות-המנפיקות בהן עבד לטענתו, אלא על ידו (שם). דובר בלקוחותיו. מדבריו לא עלה כל שינוי לאורך התקופה, ובלשונו "עבדתי כרגיל עם חברות שאני עובד איתם" (פ/199 ש' 13). נתון זה הולם את עדויות אנשי החברות-הלקוחות שנסקרו לעיל ואשר מסרו כי הנאשם טען בפניהם שהוא ממשיך את העבודה עמם באמצעות חברות ישראליות שהוא שותף בהן, כלל לא עדכן אותם כי הוא "עובר חברה" עם "החלפת" שמות החברות המתנוססות על החשבוניות, ואופי העבודה עמו בשטח לא השתנה בדבר עם "החלפת" החברות. עוד יצוין כי עם "לישטו" ממשיך הנאשם לעבוד עד היום, כפי שעלה מעדויותיהם של האחים יששכר ומעדותו שלו.
- אותה תמונה של התנהלות רציפה ללא שינוי מהותי עלתה גם מעדות הנאשם אודות עבודתו כשכיר אצל החברות מנפיקות החשבוניות. כמתואר לעיל, כשתיאר את העבודה עבור "מיזורי" ו"ב.ע. לבניין" הציג את אותו תיאור, לרבות באשר לאופן סיכום העבודה מול הבעלים, ובפן הכספי הכולל הסדרים שאינם שגרתיים ואשר מרכזים את הטיפול בתמורת העבודות בידי הנאשם. כשהגיע בחקירתו הראשית לתאר את העבודה עם "מ.פ. עץ" הציג תיאור זהה, וחשובה לענייננו הלשון בה, במקום לפרט, בחר "לקצר" ולהפנות לתיאוריו
--- סוף עמוד 42 ---