חתימת הסכם, כי שמע את הבעלים אומר לבני כי יעבוד מול הנאשם, וכי ידע על חתימת הסכם עבודה שני (פ/166-167), אמירותיו על הסכמי עבודה עם "מיזורי" ו"ב.ע. לבניין" (פ/168), ואמירות מקבילות של אורי שנסקרו לעיל (ושכאמור נקשרו בעיקר לחשבוניות החברות ולא לעבודה בפועל) אינן מסייעות לנאשם. כך גם האפשרות שאורי ראה את אזגייר עם בני (הגם שלא העיד על כך במפורש), ולעניין זה אפנה לדיון לעיל בעדותו של אזגייר.
שאול גינת
- גם עדות זו, של מי שבשנים 2005-2010 שימש כמהנדס "החברה לפיתוח הר חברון" (להלן: "גינת"), לא סייעה לביסוס תזות ההגנה. ברוב היבטיה הזיקה לנאשם, שכן בדומה ליתר העדים גם גינת מסר שהכיר את הנאשם כקבלן מרכזי לעבודות עפר ופיתוח אשר ביצע פרויקטים רבים עבור "החברה לפיתוח הר חברון" והמשיך לעבוד עמה לאורך תקופת עבודתו של גינת בחברה (פ/186-187). בנוסף, גם גינת סיפר על מה שככל הנראה הוביל לביצוע העבירות: הוצאת חשבוניות "מוקאסה" בידי הנאשם לאורך תקופה, שהפסיקה מטעמים פוליטיים שקלעו את הנאשם לבעיה "הוא לא יכל להנפיק חשבוניות" וכי על מנת לפתור את הבעיההציע הנאשם "איזה מישהו מקשר שיהיה באמצע כקבלן מעטפת". בנוסף, גם גינת מסר שלזכרונו הנאשם נהג למסור את החשבוניות לחברה, וכי המשא-ומתן הכספי היה מול הנאשם "סוגרים מול מוחמד מחירים" (פ/189). כל אלה, כפי שהוסבר לעיל, פועלים לחובת הנאשם.
- לעיל דנתי בדברים נוספים שמסר גינת, לפיהם מנכ"ל החברה דרש לראות את אותו "קבלן מעטפת" שהציע הנאשם, שאז נערכה פגישה עם אדם שהציג עצמו כבעלי "מיזורי", והסברתי מדוע תיאורו של גינת את אותו אדם אינו מתיישב עם חלוואני ומהווה אינדיקציה נוספת למעשי ההתחזות שסבבו את השימוש שעשה הנאשם בחשבוניות החברות-המנפיקות, כחלק ממכלול האמצעים שננקטו על-מנת להסוות את טיבו האמתי של השימוש האמור. לא אשוב על הדברים.
עו"ד יהודה זינגר
- עד זה סיפר כי ייצג אדם בשם טוני אנדוניר שמכר ארבע חברות ובהן "מיזורי". האחרונה נמכרה לאדם שהתייצב במשרדו של עורך הדין, הציג עצמו כנסים חלוואני וחתם על מסמכי ההעברה. עו"ד זינגר טען שבדק את תעודת הזהות של אותו אדם וכי מדובר באדם "פחות או יותר רזה ונמוך... הוא די צעיר... מעריך שהוא באזור גיל ה20 ומשהו.. צעיר, לא גבוה, קצת רזה" (פ/246).
--- סוף עמוד 48 ---
- גם עדותו של עו"ד זינגר אינה מסייעת להגנה. כפי שפורט לעיל, חומר הראיות בהליך זה מציג אינדיקציות שונות לשימוש פסול בחברות המנפיקות ולמסמכים שהיו בידי מי שביצע שימוש זה ואשר אפשרו מהלכים כגון רישום כוזב של הבעלות בחברה ברשם החברות, התחזות כבעלי החברות בפני אנשי החברות-הלקוחות, הטבעת חותמותיהן על מסמכים שונים, הוצאת חשבוניות בשמן ועוד. במובן זה, עצם התייצבותו אצל עו"ד זינגר של אדם שטען ששמו חלוואני והציג תעודת זהות אינה מראה שאכן דובר בנסים חלוואני. לעניין זה יצוין כי עו"ד זינגר טען שהאדם בו פגש דיבר עברית וכי תיקשר עמו בעברית (פ/249) בעוד שחלוואני, כך התרשמתי מעדותו בבית המשפט שלכל אורכה נעזר במתורגמן, אינו דובר שפה זו ברמה המאפשרת תקשורת חופשית. בנוסף, אמינה עלי עדותו של חלוואני, שמסר כי לא ידע כלל על רישומה של חברת "מיזורי" על שמו וזאת מן הסיבות שפורטו לעיל ומכאן שלא הוא שהתייצב בפני עו"ד זינגר. ראו גם תשובתו של עו"ד זינגר כי אינו יכול לשלול שהוצגה בפניו תעודת זהות מזויפת, הגם שלשיטתו "הזיוף היה צריך להיות ממש מעולה" (פ/248 ש' 26). לכך אוסיף כי עו"ד זינגר סיפר שכל הרוכשים של ארבע החברות שמכר אנדוניר הגיעו דרך יועץ מס בשם צלאח שגם התלווה לכל אחד מהרוכשים בפגישות במשרדו של עורך הדין בהן הועברו הבעלויות בחברות (פ/249). עוד מסר שמרשו, אנדוניר, נאלץ בהמשך להיחקר ברשויות מע"מ "בגלל הסיפור הזה כי אותה חברה שנלקחה ממנו כנראה עשתה דברים נגד המדינה והזמינו אותו לחקירה כי לא הצליחו למצוא את אותו אדם שאליו העבירו את החברה" וכי עו"ד זינגר שוחח עם חוקריו (פ/245 ש' 20. אבהיר שהתייחס לחברה אחרת שאינה "מיזורי").
- לבסוף אתייחס ל"זיהוי" שנערך באולם בידי עו"ד זינגר, בפניו הוצג העתק צילומי של תעודת זהות (נ/4), ואשר טען כי האדם הנראה בתמונה שבהעתק זה הוא האדם שהתייצב בפניו ורכש את החברה. מבלי לפגוע חלילה בעד הנכבד שאיני מפקפק במהימנותו וברצונו הכן לתרום לחקר האמת, הרי שאיני יכול להיסמך על זיהוי זה כבסיס לקביעת ממצא.
זאת, ראשית, מתוך התבוננות בהעתק הצילומי נ/4. התמונה שעליו כהה ומטושטשת עד מאוד, בשחור-לבן, ולא ניתן לזהות בה תווי פנים או חזות ברורים די הצורך לצורך זיהוי ברמה טובה של האיש שבתמונה.