"ההלכה היא שאין נפקות לאבחנה בין חשבוניות "פיקטיביות" לחשבוניות "זרות" לצורך ההרשעה על-פי סעיף 117(ב), שכן בגדרי חשבונית פיקטיבית נכנסות גם חשבוניות זרות. דהיינו, חשבוניות אשר הצדדים האמיתיים העומדים מאחריהן אינם אלו המופיעים על גביהן, ובשני המקרים זו עבירה" (ע"פ (ת"א) 71577/04 נובל אנטרפייז בע"מ נ' מדינת ישראל (28.7.06).
"סעיף 117(ב)(3) הוא הסעיף הכללי שדן בהנפקה של חשבונית פיקטיבית או חשבונית זרה, במטרה שמי שהנפיק את החשבונית יתחמק או ישתמט מתשלום מס [...]
עצם ההנפקה או השימוש בחשבונית פיקטיבית או זרה, תוך מודעות להיותה פיקטיבית או זרה, מקיימת את היסוד הנפשי של "במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס" (רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן בע"מ (בפירוק) פ"ד נח(4) 439, 443 (2004); רע"פ 1054/07 צמרת אויאשן 1978 בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (6.2.2007)" (ת.פ. (רמ') 3690-12-10 מדינת ישראל נ' נימנו (21.2.16)).
מכאן, שהוצאת החשבוניות ה"זרות" בידי הנאשם מהווה עבירה על ס"ק (3). מעשיו הולמים גם את ס"ק 117(ב)(8), הדן בשימוש "בכל מרמה או תחבולה" לצורך ההשתמטות ממס. כפי שצוטט לעיל מפרשתאוליבר, הוצאת ומסירת החשבוניות הכוזבות מהווה, בפני עצמה, מעשה מרמה. לכך התווספו, בעניינו של הנאשם, מעשי מרמה נוספים בכזבים שסופרו ללקוחות, בחתימת "הסכמי עבודה" עמם לרבות בידי מתחזים וזאת הגם שהחברות המנפיקות כלל לא ביצעו את העבודה בפועל, במהלכים המורכבים לפריטת השיקים שהתקבלו נגד החשבוניות, בנשיאת חותמת ופנקס חשבוניות של החברות-המנפיקות ועוד. כל אלה נועדו לאפשר את ההשתמטות ממס.
--- סוף עמוד 59 ---
לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, העבירות שביצע הנאשם על סעיף 117(ב) נעברו בנסיבות מחמירות. אלה נגזרות מסכומי המס מהם התחמק, העולים על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
- התשובות לשתי השאלות הנוספות: האם ראוי להפעיל את הסמכות לפי סעיף 184 הנזכר לעיל והאם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, שלובות זו בזו:
"סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 הקובע את סמכות בית המשפט, אינו מתייחס לעבירה אלא למערכת העובדתית... הוראה זו משקפת את שתי המטרות של סדרי הדין – גילוי האמת והבטחת זכות הנאשםלמשפט הוגן – ואת הזיקה בין שתי המטרות הללו. שכן, מתן הזדמנות לנאשם להתגונן מפני הראיות המפלילות אף מאפשר בירור נאות של העובדות" (ע"פ 7832/00 יעקובוב נ' מדינת ישראל (20.1.022)).