לבסוף טוענות המשפחות כי אין לזקוף לחובתן את העובדה שלא צורף מטעמן תצהיר של גדעון תדמור, משום שאורליצקי שתצהירה הוגש נטלה חלק בהתרחשויות מראשיתן והתצהיר שהגישה היה מפורט. המשפחות מדגישות כי כך סבר אף בית המשפט קמא אשר לא מצא כל טעם לפגם באי הגשת תצהיר של גדעון תדמור.
טענות דלק והחברה
- דלק והחברה סומכות את ידיהן על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענות כי בדיווח אוגוסט הודיעה החברה באופן פומבי כי משפחות כהן ותדמור הן השולטות בה, כך שבין אם דיווח אוגוסט יצר לראשונה שליטה בחברה, כקביעת בית המשפט המחוזי, ובין אם הוא הצהיר על כי המשפחות שלטו בחברה מקדמת דנא, הרי שבכל מקרה במועד הסכם רכישת המניות על ידי דלק היה בחברה שולט. לפיכך, על פי חוק החברות לא חלה על דלק חובה לבצע הצעת רכש מיוחדת. דלק והחברה מוסיפות וטוענות כי יש ליישם את ההלכה שנקבעה בהקשר זה בעניין שפירא, שלפיה רוכש של חברה ציבורית המבקש לברר האם הוא נדרש לבצע הצעת רכש מיוחדת רשאי להסתמך על דיווחי החברה לציבור לגבי קיומה של שליטה בחברה. עוד נטען כי לדלק לא הייתה כל סיבה להניח כי דיווח אוגוסט אינו משקף את המציאות מאחר שהוא פורסם לאחר חודשים ארוכים של בחינה מול הרשות, וכן מאחר שדלק דרשה ממשפחות כהן ותדמור ליטול אחריות חוזית מלאה בנוגע לנכונות המצגים העובדתיים שעליהם ביססו המשפחות והרשות את מסקנתן שלפיה המשפחות שולטות בחברה מקדמת דנא. בנוסף נטען כי לדלק היכרות רבת שנים עם החברה בשל כך שלשתיהן החזקות באבנר ועל בסיס היכרות זו סברה דלק כי משפחות כהן ותדמור אכן שולטות בחברה מקדמת דנא. עוד נטען כי החובה לבצע הצעת רכש מיוחדת נועדה למנוע מצב שבו גורם המעוניין לרכוש שליטה בחברה שאין בה בעל שליטה יקנה את מניות הציבור טיפין טיפין עד להשגת השליטה שתקנה לו פרמיית שליטה שקודם לכן הייתה שייכת לבעלי המניות כולם. ואולם, במקרה זה אין מחלוקת כי דלק שילמה את פרמיית השליטה בעת שרכשה את המניות ממשפחות כהן ותדמור ומשכך הטענות שלפיהן פרמיית השליטה 'נגזלה' מיתר בעלי המניות אינן צריכות להיות מופנות כלפי דלק. בנוסף טוענות דלק והחברה כי יש לדחות את דרישת המערערים להרדים את מניות החברה שנרכשו על ידי דלק ולחלופין הן טוענות כי יש להרדים רק חלק מהמניות העולה על 45% משום שרכישת המניות על ידי דלק עד לסף זה לא גרמה לציבור המשקיעים נזק ומשום שהרדמת כל המניות שנרכשו אינו מתיישב עם ההוראה הרלבנטית בחוק החברות. כמו כן טוענות דלק והחברה כי בקשת האישור הוגשה בשיהוי ניכר שיש בו כדי לחזק את הסתמכותה של דלק על הדיווחים הפומביים של החברה ומקים לשיטתן מחסום של השתק ומניעות בפני המערערים לטעון נגד הסכם רכישת המניות. דלק מוסיפה וטוענת כי פעלה בתום לב מלא וכי המגעים שהובילו לעסקת רכישת המניות החלו רק לאחר שהסתיים הליך הפרה-רולינג שניהלו המשפחות מול הרשות ולאחר שדיווח אוגוסט פורסם, וכי לדלק לא הייתה יד בהליכים אלה. בהקשר זה נטען כי עמדת הרשות בהליך הפרה-רולינג מקימה למשפחות וממילא גם לדלק את הגנת הפטור שבסעיף 6 לפקודת הנזיקין. עוד נטען כי המסמך הנלווה לא הוסתר וכי הוא לא פורסם מאחר שלא הייתה חובה לפרסמו, אך דלק צרפה אותו מיוזמתה במסגרת התשובה שהגישה לבקשת האישור. לבסוף נטען כי יש לדחות את הטענה החלופית שהעלו המערערים לאשר ניהול תובענה ייצוגית בגין פרסום דיווחים מטעים בעבר. זאת, הן משום שבית המשפט המחוזי דחה את הטענה כי המשפחות החזיקו יחד במניות החברה מקדמת דנא, והן משום שדיווחי החברה פורסמו בהתאם למידע שמסרו לה בעלי העניין, וחברה אינה נדרשת לחקור מעבר למידע שנמסר לה ולבלוש אחר בעלי מניותיה.