טענות משפחות כהן ותדמור
- לטענת המשפחות שגה בית המשפט קמא בקובעו כי הן הפרו לכאורה את החובה הקבועה בסעיף 328(א) לחוק החברות לפרסם הצעת רכש מיוחדת במועד דיווח אוגוסט. לטענתן המערערים כלל לא טענו בבקשת האישור כי היה עליהן לפרסם הצעת רכש מיוחדת במועד זה ולגישתן די בכך על מנת להתערב בקביעתו זו של בית המשפט קמא ולבטלה. עוד טוענות המשפחות כי סעיף 328(א) לחוק החברות מחייב ביצוע הצעת רכש מיוחדת רק במקרים שבהם התקיימה "רכישה" של מניות היוצרות שליטה או דבוקת שליטה. במקרה דנן, כך נטען, שליטתן בחברה לא נוצרה עקב רכישת מניות וגם מטעם זה לא היה מקום להחיל עליהן את הוראות סעיף 328(א). המשפחות מוסיפות וטוענות כי פרשנותו המרחיבה של בית המשפט קמא לפיה סעיף 328(א) לחוק החברות חל בענייננו סותרת את לשונו ואת תכליתו של סעיף זה ואינה יכולה לעמוד. כמו כן טוענות המשפחות כי אף שלא היה ביניהן הסכם להחזקה משותפת במניות, הרי שלאורך כל שנות קיומה של החברה היא נוהלה על ידן במשותף וכי הסיבה לכך שלא נחתם הסכם פורמלי לשיתוף פעולה ביניהן כבעלי המניות בחברה נובעת מיחסי האמון וקרבה המשפחתית ביניהן. לפיכך, מסכימות המשפחות לטענת המערערים כי דיווח אוגוסט לא שינה מהמצב שהיה קיים קודם לכן אך בניגוד למערערים הן טוענות כי המצב שהיה קיים מלמד על שליטה שלהן בחברה. מטעם זה, דהיינו משום שדיווח אוגוסט לא הוא שיצר לשיטתן שליטה בחברה לראשונה, מוסיפות המשפחות וטוענות כי לא הייתה חובה לבצע הצעת רכש מיוחדת באותו מועד. לתמיכה בעמדתן בדבר שליטתן בחברה מקדמת דנא, מפנות המשפחות אל חוות הדעת הכלכלית של מנחם פרלמן (להלן: חוו"ד פרלמן) שהוגשה מטעמן, ממנה עולה כי לא הייתה לדיווח אוגוסט השפעה מהותית על שער המנייה. עם זאת, ולמרות עמדתן בדבר שליטתן בחברה מקדמת דנא, סבורות המשפחות כי אין מקום לאפשר למערערים לנהל נגדן תובענה ייצוגית בעילה החלופית הנוגעת לפרסום דו"חות מטעים בעבר. עוד טוענות המשפחות כי אפילו ייקבע שהייתה קיימת חובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת במועד הסכם רכישת המניות בחודש נובמבר 2011 היא חלה על דלק ולא עליהן.
- המשפחות מוסיפות וטוענות כי אם קביעת בית המשפט המחוזי לפיה היה עליהן לבצע הצעת רכש מיוחדת במועד דיווח אוגוסט תיוותר על כנה, כי אז יש לפטור אותן מאחריות בגין הפרת חובה זו נוכח פנייתן המקדמית לרשות ולאור לשונו ותכליתו של סעיף 6 לפקודת הנזיקין. לטענתן דיווח אוגוסט ניתן, כלשון הסעיף, "בתחום הרשאה חוקית" או למצער "מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית" והן מדגישות בהקשר זה את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה פנייתן לרשות הייתה "כמצופה וכנדרש" ועמדתה ניתנה לאחר כחצי שנה של מגעים עימה במהלכם העבירו אל הרשות כל מסמך או הבהרה שדרשה. לטענת המשפחות הרשות החליטה שלא להתערב בעמדה שלפיה יש לראות בהן מחזיקות יחד במניות ואף עמדה על כך שבדיווח אוגוסט ייכתב כי הן מחזיקות יחד במניות החברה "מקדמת דנא". עוד נטען בהקשר זה כי הרשות היא הגורם המוסמך ליתן הוראות לחברה בכל הנוגע לדיווחיה לציבור המשקיעים ומשכך השאלה כיצד על החברה לדווח על החזקותיהן של המשפחות בחברה מצויה בתחום סמכותה של הרשות. לטענת המשפחות, אפילו אם הרשות חרגה מסמכותה או שעמדתה הייתה שגויה, גם אז יש לראות אותן כמי שפעלו מתוך "אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית".
- המשפחות טוענות עוד כי החלטתו של בית המשפט קמא להתיר לנהל נגדן תובענה ייצוגית בעילה של עשיית עושר ולא במשפט שגויה. זאת בהינתן ההסדר הממצה הקיים בחוק החברות לעניין החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת ובהינתן תכליתה של חובה זו כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק. עוד טוענות המשפחות כי העילה של עשיית עושר ולא במשפט נטענה על ידי המערערים כלאחר יד ואף נזנחה על ידם בעיקרי הטיעון ובסיכומים בעל פה בבית המשפט המחוזי. מכל מקום, כך טוענות המשפחות, היסודות הנדרשים לביסוס העילה בעשיית עושר הופרכו לגופו של עניין, בין היתר, בחוות דעתו של פרלמן. עוד נטען כי מחיר המניה שיקף את הערכת הצדדים באשר לשווי הנכון של נכסי החברה, ולראיה מחיר המניה נסק מאז עסקת רכישת המניות ועמד נכון ליום 26.6.2014 על 126.5 ש"ח, דהיינו כחמישים אחוז יותר מהמחיר שאותו שילמה דלק למשפחות כהן ותדמור בהסכם רכישת המניות. כמו כן טוענות המשפחות כי לא התקיים במקרה דנן היסוד ההכרחי הנדרש בעילת עשיית עושר ולא במשפט והוא כי ההתעשרות נעשתה "שלא כדין". זאת, בהינתן העובדה כי דיווח אוגוסט נעשה בעצה אחת עם הרשות ותוך הסתמכות על עמדתה. לחלופין טוענות המשפחות כי יש לפטור אותן מהשבה בעילה של עשיית עושר מטעמי צדק נוכח הסתמכותן על עמדת הרשות וכן נוכח השיהוי הכבד שבו הוגשה בקשת האישור ושינוי מצבן לרעה. לטענתן, אילו הטענות המועלות בבקשת האישור היו נטענות בזמן היה באפשרותן לכלכל את צעדיהן בהתאם ולמכור לדלק פחות מ-45% ממניות החברה. המשפחות מפנות בהקשר זה אל עדותו של ברטפלד, מי ששימש במועדים הרלבנטיים כמנכ"ל דלק, שציין כי מבחינתה של דלק לא הייתה חשיבות לשאלה האם לרכוש 51% ממניות החברה או, למשל, 44% ממניותיה.