(ההדגשה לעיל ולהלן היא שלי – ר.ר)
לגישת המבקשים עולה מהאמור כי לא זו בלבד שלהצעה יש תוקף בישראל, אלא גם שהיא נוסחה בהתאם לחוק הישראלי. אי לכך – כך טענו המבקשים – הדין החל הוא הדין הישראלי.
- באופן דומה טוענים המבקשים כי ניתן ללמוד מנוסחו המלא של סעיף 4 להצעת ההשקעה כי ההצעה היא בעלת תוקף משפטי גם מחוץ לאנגליה. הסעיף קובע –
"No person receiving a copy of the Placing Documents in any territory other than the UK may treat the same as constituting an invitation or offer to him… unless in the relevant territory such an invitation or offer could lawfully be made to him/her or such Application Form could lawfully be used without contravention of any registration or other regulatory or legal requirements without any action being required by or on behalf of the Company for the purpose of making such invitation of offer lawful in such territory"
- המשיבים טענו מנגד כי ניתן לשער שמטרתו של מנסח הצעת ההשקעה ותנאי ההתקשרות בה היתה כי ההצעה לא תהיה "הצעה לציבור בישראל". לגישתם, המסקנה היא כי הצדדים ביקשו להחיל את הדין האנגלי ולהימנע מתחולת הדין הישראלי. המשיבים הדגישו כי בפועל הצעת ההשקעה לא הוצעה לאף גוף מוסדי ישראלי. גם לו היתה ההצעה מוצעת לגוף כזה, הרי היחסים בינו לבין החברה היו נשלטים על-ידי הדין האנגלי והיו כפופים לסמכות בתי המשפט באנגליה.
- אני סבורה כי אין לקבל את טענתם של המבקשים בהקשר זה.
ראשית, אני סבורה כי מלשונו של ס' 3.9 הנ"ל עולה שכוונתם המפורשת של הצדדים היתה שעל הסכמת הצדדים מכוח הצעת ההשקעה יחול הדין האנגלי. מסקנה דומה עולה גם מהוראתו הברורה של סעיף 29.1 לאיגרת החוב הקובע כי –
"29.1 The construction, validity and performance of this instrument are governed by and construed in accordance with the law of England"
- שנית, אינני סבורה כי העובדה שסעיף 6 להצעת ההשקעה מותיר פתח לחברה להציע למשקיעים מתוחכמים (המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות-ערך) לרכוש את איגרות-החוב, מעידה על החלתו של הדין הישראלי על הצעת ההשקעה. נהפוך הוא: סעיפים 4 ו-6 מחריגים את הצעת ההשקעה מתחולתו של הדין הישראלי או כל דין שאינו הדין האנגלי. בסעיפים אלה נקבע כי להצעת ההשקעה יהיה תוקף מחוץ לאנגליה רק אם משמעות הכרה זו אינה מטילה על החברה חובות נוספות כלשהן.
- התוספת הראשונה לחוק ניירות-ערך מפרטת רשימה של משקיעים מוסדיים ומשקיעים מתוחכמים אחרים. בסעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות-ערך נקבע כי אין לראות בהצעה או במכירת ניירות-ערך למשקיעים כאלה "הצעה לציבור" המחויבת בתשקיף לפי ס' 15 לחוק ניירות-ערך. זאת בשל היותם משקיעים מתוחכמים, בעלי יכולת עצמאית להשגת מידע אודות התאגיד המציע את ניירות הערך שלו ועיבודו של מידע זה. משקיעים כאלה אינם זקוקים להגנות אשר קובע חוק ניירות-ערך ביחס למשקיעים אחרים.