- סיכומה של נקודה זו – בחינת השאלה מהו הפורום המתאים ביותר לדון בתובענה בהתאם לשאלת הדין שיחול על עילות התביעה השונות שהועלו על-ידי המבקשים בבקשת האישור, מעלה כי הדין שיחול ביחס לטענותיהם החוזיות של המבקשים הוא הדין האנגלי. טענות אלה עומדות במוקד המחלוקת בין הצדדים. קיים ספק ביחס לדין שיחול לגבי הטענות הנזיקיות (שכן אין זה ברור לגבי כל אחת ואחת מהן מהו מקום ביצוע העוולה) וביחס לטענות שמקורן בדיני חברות – אשר כפי שהובהר הן טענות בעלות משקל נמוך יותר. משום כך, קיים קושי בקביעה לפיה יש לקיים את הדיון בבית-המשפט בישראל רק לאור העלאתן של עילות אלה במסגרת בקשת האישור.
כל האמור לעיל מחזק את המסקנה הנוגעת לזיקה של הסכסוך דנן לפורום האנגלי, שהוא הפורום המתאים יותר לדון בסכסוך.
הציפיות הסבירות
- כפי שציינתי בראשית הדברים, שיקול נוסף שיש לשקול ביחס לשאלה האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות, נוגע לשאלה מה היו הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס לפורום שידון בתביעתם. אני סבורה כי גם יישומו של מבחן זה מעלה כי הפורום האנגלי הוא פורום מתאים יותר מהפורום הישראלי.
כאמור, המבקשים הם תושבי אנגליה – כמו גם כל יתר חברי הקבוצה שאותה הם מבקשים לייצג. הצעת ההשקעה נערכה באנגליה ובשפה האנגלית. לעומת זאת, החברה מאוגדת כאמור בישראל, היא פעלה בישראל, והמשיבים שהם נושאי המשרה בה הם ישראלים.
- המבקשים טענו בהקשר זה כי חזקה על המשיבים שמאחר והם בחרו להקים את החברות במדינת ישראל, הרי שאפשרות התדיינות בבית-משפט ישראלי היתה בגדר ציפיותיהם הסבירות. מאידך גיסא, לגישת המשיבים, במקרה דנן, מאחר שמדובר בקבוצת תובעים שאינה מצויה באולם בית-המשפט, יש לבחון מה היו הציפיות האובייקטיביות שלהם. ציפיות אלה נגזרות – כך נטען – מהצעת ההשקעה. בתשובה לבקשת הסילוק טענו המבקשים כי המשיבים 2-5 מנועים מלטעון להסתמכות על הצעת ההשקעה, לאור עמדתם של המשיבים עצמם (בתשובה לבקשת האישור) כי הם אינם צד להצעת ההשקעה.
ואולם – כך טענו המשיבים – כדי לבחון מה היו ציפיות הצדדים מהצעת ההשקעה, לא נדרש כי המשיבים יהיו צד להצעה זו. ממילא אין לטענתם כל סתירה בין השימוש הראייתי בהצעת ההשקעה שנעשה על-ידי המשיבים לצורך הוכחת ציפיות הצדדים, לבין הטענה לפיה המשיבים אינם צד להצעת ההשקעה ושהסכמות החברה אינן מחייבות אותם.