שיקולי מדיניות ציבורית
- בפסק הדין בעניין אבו עטיה, עלתה לראשונה האפשרות לבחון שיקולים ציבוריים במסגרת השאלה מהו הפורום הנאות. בהמשך, בעניין אבו-ג'חלה הביע כב' השופט שמגר עמדה התומכת בזו של המשפט האמריקאי, על-פיה ניתן להתייחס לשיקולים הציבוריים ולהעניק להם משקל כאשר כפות המאזניים שבין הצדדים מעוינות. באותו שלב נותרה עמדה זו ב'צריך עיון' (שם, פסקה 28 לחוות-דעתו של כבוד הש' שמגר) (ר' גם באום בעמ' 327).
ברע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited (30.08.2009) (להלן: "עניין Hecke") הכריע כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס במחלוקת בדבר ההידרשות לשיקולים הציבוריים באומרו –
"ער אני לכך שבפסיקת בית-משפט זה הובעו דעות שונות בשאלה האם יש בשיקול ה'מערכתי' משום שיקול עצמאי לדחייתה או קבלתה של בקשת סילוק על הסף לטעמי, שיקול זה בהחלט מהווה שיקול נוסף אשר על בית-המשפט לבחון בגדר המבחנים לקביעת נאותות הפורום"
(שם, בפסקה 11 לחוות-דעתו של כב' הש' גרוניס, ההפניות הושמטו – ר.ר)
מכאן, כי במסגרת שאלת הפורום הנאות ניתן לבחון גם שיקולים מערכתיים, שיקולים של מדיניות ציבורית.
- כפי שציין באום במאמרו הנ"ל, טיבם ואופיים של השיקולים הציבוריים הנבחנים במסגרת טענת פורום לא נאות, לא הוברר בפסיקה די צורכו (עמ' 349). שיקולים של מדיניות ציבורית הם שיקולים מגוונים שאינם מכוונים תמיד לאותה תוצאה. בין השיקולים הללו ניתן להתייחס לשיקולים של "נימוס בינלאומי", שיקולים ערכיים, שיקולים של תחרות בין בתי משפט במדינות שונות, שיקולים של forum shopping, שיקולים של עומס על מערכת המשפט ועוד. וסרשטיין-פסברג בספרה הנ"ל מציינת שיקול נוסף לפיו "ככל שמעורבות החברה בחיים בישראל רבה יותר, כך תגדל הנכונות להתערב בנעשה בחברה" (שם בעמ' 1263).
- בעידן של גלובליזציה, עולה משקלה של שאלת אופן יישומם של השיקולים הציבוריים. ישנה עמדה לפיה בעידן כזה, בו ישנם יותר ויותר סכסוכים רב-לאומיים, יש להעמיד לרשות המתדיינים בתי-משפט שיעניקו גישה אליהם גם למי שמבקש סעד בין-לאומי. באום במאמרו מציין כי "בהקשר זה ניתנת הדעת במיוחד על הצורך למצוא פתרון הולם לצרכנים וכן לבעלי תביעות בהיקף כספי נמוך, אך גם על חובת בתי המשפט הלאומיים להפגין יחס נייטרלי כלפי בעלי הדין" (באום, עמ' 353 וה"ש 158-160).
- ענין נוסף שעולה בעידן הגלובליזציה הוא שאלת יחסם של בתי-משפט מקומיים לבעלי דין "מקומיים" לעומת בעלי דין "זרים". שאלה זו היא אחת השאלות הרלוונטיות במסגרת בחינת השיקולים הציבוריים. המלומדים ס' גולדשטיין וע' טאוסיג במאמרם "הפחתה במעמד שאלת הסמכות בבתי המשפט הכלליים" (עלי משפט ג 279, 311-309 (2003)), עמדו על נטייתו של בית-המשפט העליון להעדיף תובעים מקומיים, וציינו כי טענת פורום לא נאות התקבלה בעבר רק בתובענות שהוגשו על-ידי תובע זר.