באום במאמרו ציין בהקשר זה כי אף הוא אינו כופר באופן גורף בכך ש"בנסיבות מסוימות מוצדק ונכון כי הפורום המקומי ייתן עדיפות דיונית לבעלי דין מקומיים על פני בעלי דין זרים. עם זאת אין להתעלם מההשלכות היישומיות של הטיה זו, במיוחד לנוכח אי-הוודאות ביישום השיקולים הציבוריים" (עמ' 348).
- בין השיקולים הציבוריים, ניתן להתייחס גם לשאלת העומס המוטל על בתי-המשפט המקומיים, ולחשש מפני פניות רבות לבתי-משפט מקומיים לאור היתרונות הדיוניים שמוקנים בהם לתובעים. כך למשל נעשה בארצות הברית שימוש בשיקולים ציבוריים כדי להדוף שטף תביעות שנועדו לנצל את היתרונות הקיימים בפורום האמריקאי לתובעים בנזיקין (באום, עמ' 357). באום מציין כי "פתיחת השער בפני תביעות המוניות מבטיחה בעיקר עומס על מערכת המשפט. כלומר, אינטרס הציבור בקבלת תביעות נזיקין המוניות עומד בסתירה לשיקולים 'מערכתיים' כגון שיקולי עומס" (שם). מסקנה דומה עולה מפסק הדין ברע"א 10250/08 יוסף קציב נ' Zao Raiffeisenbamk (18.3.2010).
גם בעניין Hecke התייחס כב' השופט גרוניס לנושא העומס המוטל על בתי-המשפט בישראל, תוך התייחסות גם לעדיפות למתדיינים המקומיים ולשירות שמערכת המשפט צריכה לספק קודם כל להם. כך נקבע באותו ענין –
"המשאבים השיפוטיים הינם מוגבלים. קיום הליכים בבית-המשפט הישראלי על אף היותם בעלי זיקה חלשה, אם בכלל, לישראל עשוי לבוא בסופו של יום על חשבונם של מתדיינים והליכים אחרים, שזיקתם לפורום ישראלי רבה יותר"
(שם, פסקה 11 לחוות-דעתו של כבוד השופט גרוניס)
- יחד עם זאת, ניתן לבחון את שאלת העומס והאפשרות של הגשת תביעות של "זרים" גם מהיבט אחר. באום מציין כי "תביעות מסחריות מורכבות עשויות לעודד מומחיות משפטית ולפתח את דיני המסחר, את המסחר עצמו ואת כלכלתה של מדינה" (באום, עמ' 357). לגישתו, העידן הנוכחי הוא "עידן של תחרות בין בתי משפט על איכותם המסחרית-כלכלית של הסכסוכים המגיעים לפתחם, וכפועל יוצא מכך – על איכותם המסחרית-כלכלית של המתדיינים בפניהם" (שם, בעמ' 358).
יישום של שיקולים מסוג זה עשוי אם כן להביא את בית-המשפט לקבל תביעות "זרות" דווקא כדי לעודד תובעים זרים נוספים לפנות לבית-המשפט, לאפשר פיתוח של הדין ולהפוך את מערכת המשפט המקומית למתחרה על תביעות מסוג מסוים.
- כאמור, השיקולים שצוינו לעיל הם רבים ומגוונים. ההלכה הפסוקה לא התייחסה ל"היררכיה" ביניהם ולמשקל היחסי שיש לתת לכל אחד מהם. ממכלול הדברים עולה כי בית-המשפט רשאי להתייחס במסגרת השיקולים הציבוריים לאינטרסים המערכתיים של מערכת המשפט המקומית, תוך בחינת השאלה האם ובאילו נסיבות המערכת הזאת "מעוניינת" לטפל בתביעות שיש בהן אלמנטים זרים, ותוך מתן משקל לאינטרס הזה במסגרת שיקוליו. יש לתת את הדעת בהקשר זה לתועלות ולמחירים הנובעים מהעדפה של הפורום המקומי לעומת העדפה של פורום זר אחר.