פסקי דין

תצ (ת"א) 56722-05-16 דיגיטק אס אם טי אסמבליזם בע"מ 2. איתן מיכאל ציציאנוף 3. אוסי וייצמן 4. אבי ורמוס 5. שמואל זיילר 2-5 נ' JEAN DOMUT - חלק 23

15 מאי 2017
הדפסה

יישום שיקולי המדיניות הציבורית על נסיבות המקרה דנן

  1. יישום הדברים שצוינו לעיל על נסיבות המקרה דנן, צריך אם כן להביא בחשבון את השיקולים השונים שפורטו לעיל, תוך שקילתם זה כנגד זה, כדי שניתן יהיה להגיע למסקנה האם למערכת המשפט הישראלית יש "ענין" לדון בתובענה דנן. כפי שיובהר, אני סבורה כי במקרה דנן על מכלול נסיבותיו ובכלל זה העובדה כי מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית של חברי קבוצה זרים, השיקולים הציבוריים מטים אף הם את הכף לבירור התביעה בפורום האנגלי. להלן נתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים שיש להביאם בחשבון בהקשר זה.

 

יישום דין החברות הישראלי

  1. בבקשת האישור והתובענה העלו המבקשים טענות המבוססות על דיני החברות הישראלים. התמחותו של בית-המשפט בישראל בתחום זה היא חשובה ויש מקום לעודד אותה. אכן ככלל ראוי שמי שיכריע בשאלות הקשורות לדיני החברות הישראלים יהיה דווקא בית-המשפט הישראלי. ככל שהדין הישראלי חל על חברה ישראלית, הרי יישומו על-ידי בתי המשפט בישראל הוא חלק מה"שירות" שחברה שמתאגדת בישראל צריכה ויכולה לקבל ממערכת המשפט הישראלית. כאשר הדין הישראלי חל, יש אינטרס כי מערכת בתי המשפט הישראליים תפרש אותו ותאכוף אותו.

 

יש להדגיש – כפי שצוין לעיל – כי יתכן שטענות מכוח הדין הישראלי יעלו גם במסגרת הליך בבית-המשפט באנגליה, שעשוי להידרש - מכוח כללי בררת הדין המקומיים החלים בו - גם לטענות כאלה, תוך ניסיון לפרש ולהחיל את הדין הישראלי על חלק מעילות התביעה הנטענות. יחד עם זאת מובן כי החלה כזו אינה "שוות ערך" לפירוש והחלה של המשפט הישראלי על-ידי בתי המשפט בישראל. היתרון של הדין הישראלי הוא יתרון מובהק יותר מקום בו בתי משפט ישראלים יהיו אלה שיפרשו ויישמו אותו.

 

  1. אולם כפי שהבהרתי לעיל, שיקול זה מאבד ממשקלו במקרה דנן לאור העובדה שטענות המבקשים המבוססות על דיני החברות הישראלים, הן טענות בעייתיות שספק אם היה מקום לקבלן לו היתה הבקשה נדונה בישראל.

 

מנגד, בכל הנוגע לעילות התביעה המבוססת על חוק החוזים, על פקודת הנזיקין ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט, השיקולים שנמנו לעיל ביחס לחיזוק מעמדו של בית-המשפט הישראלי ביחס לתביעות הקשורות בדיני חברות ישראליים, הם בעלי משקל מצומצם יותר.

 

הגברת האמון בחברות ישראליות ובהשקעה בהן על-ידי זרים

  1. המבקשים טענו כי סילוק הבקשה על הסף ללא הכרעה בטענות לגופן, עלול לפגוע בחברות ישראליות אחרות הפועלות בחו"ל בשל הרתעת גורמים המעוניינים להתקשר עמן - שיהיו סבורים שהם לא יוכלו לקבל סעד ממדינת ישראל אם יתעורר סכסוך.

 

עמוד הקודם1...2223
24...32עמוד הבא