לגישת המבקשים, בירור טענות המבוססות על הדין הישראלי בבתי-המשפט בישראל, מעביר מסר גם לצדדים זרים שאינם ישראלים, כי רכישת זכויות בחברה ישראלית שהדין הישראלי חל עליה, תקנה להם את ההגנות שהדין הישראלי מעניק לבעלי מניות או לרוכשי אגרות-חוב בחברות ישראליות. בעידן של "תחרות גלובלית" שחלה גם ביחס למקום ההתאגדות האפשרי של חברות, יתכן שלידיעה כזו עשוי להיות משקל שיביא להעדפה אפשרית של חברות להתאגד דווקא בישראל, ולהנפיק זכויות גם לצדדים זרים שאינם ישראליים.
- בספרם של המלומדים ימין ווסרמן, מצוין שיקול דומה התומך ב"ענין" שעשוי להיות לפורום הישראלי לדון בתביעות כמו התביעה דנן, השיקול של הגנה על ציבור שרכש ניירות-ערך ישראלים בחו"ל לצורך חיזוק האמון במשק הישראלי. כך נקבע שם כי –
"בעבר, בטרם קבעו כללים מפורשים בחוק, פסקו ביהמ"ש בישראל כי אין מקום להבחין בין ציבור בישראל לבין ציבור בחו"ל ונימקו כי ציבור הרוכש ניירות-ערך ישראליים בחו"ל זקוק להגנת החוק לא פחות מן הציבור בישראל וכי חובת פרסום תשקיף בישראל לשם הנפקת ניירות הערך בחו"ל תחזק את האמון במשק הארץ ובמפעליה המגייסים הון ציבורי" (ר' ספרם של מוטי ימין ואמיר וסרמן תאגידים וניירות-ערך 152-150 (2006)).
- מנגד, טענו המשיבים בהקשר זה כי המשקיעים במקרה דנן ידעו והסכימו שאם יתעורר סכסוך בין הצדדים, לא יהיה ניתן לקבל סעד ממדינת ישראל. לטענתם, ראוי להכיר בהסכמה זו על מנת לייצר ודאות בחיי המסחר ובניהול עסקים. עוד נטען כי סילוק הבקשה לא ישפיע על טענות הצדדים לגופן, באשר הם יוכלו לעורר אותן בפורום המתאים - האנגלי. כן טענו המשיבים כי החשש מפני הרתעת משקיעים להתקשרות עם חברות ישראליות הוא חשש סרק, שכן ציפיות המשקיעים היו כי הם יוכלו לקבל סעד ממדינה אחרת – אנגליה.
- אני סבורה כי השיקול שנטען על-ידי המבקשים הנוגע לחיזוק האמון במשק הישראלי ובחברות ישראליות, צריך להיבחן לאור ההסתייגות האמורה לעיל ביחס למשקלן היחסי של טענות המבקשים המבוססות על חוק החברות הישראלי. עוד יש לציין כי אין זה ברור – כפי שהבהרתי לעיל – כי חברי הקבוצה דנן שהשקיעו באגרות-החוב בחברה, צפו או היו מעוניינים כי דווקא בתי-המשפט בישראל ידונו בתביעות אפשריות שלהם. מאחר שמדובר בחברי קבוצה בריטיים, בהחלט יתכן כי ההעדפה שלהם מראש היתה דווקא לבתי-המשפט באנגליה. זאת ועוד, נראה כי ההעדפה של המבקשים דנן לבית-המשפט בישראל נובעת בעיקרה מהאפשרות להגיש בבית-המשפט בישראל תביעה ייצוגית, ולאו דווקא בגלל העובדה שהדין הישראלי מגן בצורה טובה יותר מהדין האנגלי על משקיעים מפני תרמית.