ועוד, חלוקת ה"דיבידנד" נעשתה שלא מרווחים שהיו לחברה, אלא מרווחים של כלל החברות בהן בוצעה עבודה, גם באלה שבהן לא החזיקו אותם עובדים בכירים במניות בכורה, וזאת כאות הוקרה על השקעתם, שעה שלא נעשתה כל חלוקת דיבידנד לבעלי מניות רגילות.
אפרט מסקנתי.
ומן הכלל ל הפרט:
- אין חולק בין הצדדים כי הקצאת המניות נעשתה כדי לתגמל את העובדים הבכירים בחברה.
בהתאם לתצהירו של המערער, כשהתבקש לנהל את החברה רצה לתגמל מספר עובדי מפתח בכירים של החברה, שבאמצעותם ביקש והאמין שיוכל להביא לרווחיותה של החברה. לכן ביוזמתו של המערער, נחתם הסכם הקצאת המניות, המקנה מניות בכורה. (סע' 5 לתצהיר. מסומן ע/2). עוד בהתאם לתצהירו (שם, בסע' 20) המניות ניתנו לו כדי להוות תמריץ לפעול להגדלת רווחי החברה.
הרעיון של יצירת סוג מניות מיוחד (מועדפות להמרה) שיאפשר לחלק דיבידנד רק לבעלי אותו סוג מניות – שהם עובדים בכירים, נהגה על-ידי רו"ח ברייטמן, שליווה את החברה.
לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמבנה החדש שיצרה החברה, גם אם בהמלצת רואה החשבון של החברה ועל-פי ניסוחו של יועצה המשפטי, היה של מניות בכורה שניתן רק בידי אותם עובדים בכירים, ובינם המערער, ולא בידי כל בעל מניות אחר של החברה.
הגם שעו"ד סלע, שהיה עורך הדין שנתן שירותי ייעוץ קבועים לחברה, העיד כי ייצג בעניין זה רק את האינטרסים של החברה (סע' 7 לתצהיר. מסומן ע/7), ועל-פי תצהירו נוסח
--- סוף עמוד 14 ---
ההסכם מבלי להיות בקשר מי מהעובדים הבכירים, הרי שאין לקבל עדות זו מבלי להשוות את תוכנה לעדות המערער, ומבלי לבחון את אופן ביצוע התשלומים בפועל ומיהותם.
על-פי אותה עדות, בהתאם לתצהיר, העקרונות שהנחו את החברה בהקצאת המניות לעובדים היו: סיוע כספי לעובדים ברכישת המניות, עמידה ביעדי רווח וכן קביעת אפשרות לרכישת המניות בחזרה במקרה של פטירת העובד או סילוקו מהחברה (סע' 8 לתצהיר עו"ד סלע).
יושם לב כי גם המערער עצמו טוען שמדובר במבנה משפטי שנועד לאפשר לתמרץ את העובדים הבכירים על עבודתם – ורק אותם – (סע' 22 לסיכומים), וזאת מבלי שיהיה צורך לשאת בהשלכות רחבות יותר בתחום המס, מעבר לאותם עובדים.
- בפועל, לצד דאגה לאינטרסים של החברה, בוצע למעשה תגמול ישיר לעובדים הבכירים, מותנה בביצועיהם במסגרת העבודה ולאו בהקשר להיותם בעלי מניות דווקא. החלוקה נעשתה בחריגה מבדיקת רווחיות של החברות הישראליות שעמדו בבסיס הרווחים הניתנים לחלוקה, אלא מותנה יותר בהצלחתו וברווחיותו של הפרויקט בו לקחו חלק העובדים הבכירים, כך שהיה בתמורה הנוספת שניתנה מקור ממשי לשיפור תנאי ההעסקה, תוך הצבעה על קשר סיבתי ישיר בין ההטבה לבין ביצוע עבודה (פרויקט) ספציפית.
יובהר כי אין במטרה האמורה כול פסול. המטרה והאמצעים לגיטימיים, ובלבד שלעניין תחום המס, ייעשה סיווג נכון של ההכנסה. משנוצר בפועל קשר ישיר בין התגמול שכונה "דיבידנד" לתרומה של אותו מנהל בכיר שהיה בעל מניית הבכורה, בהצלחת הפרויקט; ומרווחיה של אותה חברה שלא נכללה בחברות הישראליות, ומבלי ליצור במקביל מנגנון לחלוקת רווחים לבעלי מניות רגילות, הרי שלא ניתן עוד לראות את התגמול לצורכי מס כ'דיבידנד' אלא כהכנסת עבודה.