- לטענת המערער קיבל דיבידנד מרווחים מצטברים עתידיים מדצמבר 2001 עד יוני 2002. צודק המשיב כי המערער, לא היה זכאי לדיבידנד מצטבר;
- לאור המפורט לעיל, יש לדחות את הערעור בנוגע לסיווג התשלומים ששולמו למערער בשנות המס שבערעור מכוח היותו בעל מניות בכורה בחברה ולקבוע כי מדובר בהכנסה פירותית - הכנסת עבודה ו/או הטבות ששולמו למערער מכוח היותו עובד של החברה, בגינם על המערער לשלם מס שולי.
לאור התוצאה האמורה, אין מקום לבחון את הטענה החלופית של המשיב, לפיה מכירת המניות של המערער כרווח הון כללו גם את סכום "הדיבידנד" המדווח.
--- סוף עמוד 20 ---
חישוב רווחים ראויים לחלוקה:
- מחלוקת נוספת בין הצדדים מתייחסת לשאלה כיצד יש לחשב רווחים הראויים לחלוקה, לאור סעיף 94ב לפקודה. השאלה התעוררה בנוגע לדווח על רווח הון ממכירת המניות בחברה, כאשר המערער דיווח על סכום אינפלציוני של 1,236,680 ₪ החייב בשיעור מס 10% בלבד, וזאת כתוצאה מרווחים הראויים לחלוקה.
המחלוקת הממוקדת היא למעשה, אם רווחי חברה מרווחי חברות בנות וחברות מוחזקות (רווחי אקוויטי) נכללים בחלופה המיסויית בחישוב רווחים הראויים לחלוקה כהגדרתם בסעיף 94ב לפקודה.
המחלוקת פורטה היטב ומוקדה בסיכומי בעלי הדין ובעיקר בסיכומי המערער (סעיף 28 לסיכומים), ואין אלא לחזור ולהביא את עיקרי הדברים, תוך הדגשים מסוימים נוספים.
- "רווחי אקוויטי" או "הפסדי אקוויטי" הם החלק של החברה המחזיקה ברווחים או בהפסדים של החברה המוחזקת. רווחים אלו נרשמים ברווחי החברה המחזיקה לפי כללי החשבונאות המקובלים, על-פי שיטת השווי המאזני (EQUITY BASIS), הנותן ביטוי בספרי החשבון ובדו"ח הכספי של החברה המחזיקה, להצגת ערך השקעות של החברה המחזיקה בחברות מוחזקות, לגבי רווחים והפסדים או שינויים אחרים בהון העצמי של החברה המוחזקת, שעה שהחברה המחזיקה מחזיקה במניות החברה המוחזקת באופן המקנה לה בה השפעה מהותית (רו"ח יעקב סמט חשבונאות פיננסית ב' (מהדורה מורחבת) 887-889 (1993) (להלן: סמט/חשבונאות פיננסית)).
ואולם, יש להדגיש כבר בשלב זה כי "רווחים" אלו אינם רווחים בפועל שהועברו מהחברה המוחזקת לחברה המחזיקה, אלא רישום חשבונאי שלהם בלבד, ולכן יש הסוברים, כי משום כך אינם עומדים בהגדרת "הכנסה" לצרכי מס, באשר אין הם עומדים בעקרון המימוש, על-פיו אין אדם חייב במס על רווח שטרם מומש (רפאל ולזר/מס הכנסה, בעמ' 61).