המשיב אינו חולק כאמור כי החלופה החשבונאית מתחשבת ברווחי האקוויטי בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה, ואולם לעמדתו, לצורך החלופה המיסויית לא נלקחים רווחי אקוויטי בחשבון, בין אם מן הטעם שאין לראות ברווחי אקווטי "הכנסה" כלל וממילא בנסיבות כאלה אין תחולה של סעיף 126(ב); ובין אם מדובר על "פטור ממס", אשר יכול להינתן רק כאשר הייתה חלוקה בפועל של דיבידנד בין החברות, ואין חולק שלא הייתה חלוקה בפועל של דיבידנד בענייננו.
לשיטתו, רק משיחולקו רווחי אקוויטי כדיבידנד לחברה המחזיקה יחשבו אלה להכנסה לצרכי מס, ובחלוקתם לחברה המחזיקה יחול הפטור, בהנחה שאכן מדובר בהכנסה חייבת, בהתאם לסע' 126(ב). כלומר, כל עוד לא חולקו רווחי האקוויטי, אין הם פוטנציאלית חייבים במס וממילא אינם יכולים להיות מופטרים ממנו (סע' יג 7 לסיכומיו). לטענתו, אין
--- סוף עמוד 23 ---
מחלוקת כי חב' הבת לא חילקה בפועל דיבידנד לחב' בייטמן ישראל, לכן בשלב זה אין נפקות מיסויית לרווחי האקוויטי ואין ממילא תחולה לסע' 126(ב) לפקודה.
התוצאה לטענתו היא, שרווחי האקוויטי אינם בגדר רווחים המתחייבים במס, כפי שנדרש בסעיף 94ב(ב) לפקודה לצורך הכללתם ברווחים הראויים לחלוקה. לעניין זה הפנה המשיב למאמרו של עו"ד אלכס שפירא, "מיסוי ניירות ערך ושוק ההון" (עמ' 375, ה"ש 433) וכן למאמרו של פרופ' אדרעי ויורם עדן "פירושו של סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] בתקופת אינפלציה" מחקרי משפט ו 76 (1988). להלן:מאמר/אדרעי-עדן).
המשיב טוען עוד, כי בחישוב שנעשה על ידי המערער יש כפל הטבה, ולא לכך הייתה כוונת המחוקק, מה עוד שפרשנותו של המערער לעמדת המשיב, היא בניגוד ללשון הברורה של הסעיף.
מן הטעמים האלה סבור המשיב שיש לדחות את חישוב המערער אשר העניק מס מוטב של 10% על חלק מרווחי ההון שנוצר לו ממכירת המניות.
43. במחלוקת האמורה יש לקבל את עמדת המשיב.
סעיף 126 לפקודה הדן במיסוי חברות משלב בשיטת מיסוי החברות בישראל בין היות החברה ישות משפטית נפרדת, לבין ההכרה במטרת החברה הסופית שהיא חלוקת רווחים לבעליה, תוך שהוא בא למנוע הטלת מס כפול על אותו רווח, פעם בהיותו רווח בידי החברה ופעם בעוברו בצורת דיבידנד לידי בעל המניות.
סעיף 126(א) לפקודה קובע כי שיעור מס של 36% על ההכנסה החייבת של החברה. בצידו המס המוטל על דיבידנד ליחיד עומד על שיעור של 25%, כך שבסופה של גביית המס, סך המס המשולם על הרווחים דומה בשיעורו לשיעור הקבוע במדרגת המס הגבוהה ביותר על הכנסות אחרות. אלמלא ההוראה האמורה, היה נגרם עיוות דין של תשלום כפל מס.