כל אלה ועוד, מצדיקים לטעמי את התערבות ערכאת הערעור בקביעותיו של בית הדין האזורי, ואת הנימוקים למסקנתי זו אביא להלן.
--- סוף עמוד 26 ---
נטל ההוכחה
- בהתאם להלכה הפסוקה, נטל ההוכחה במשפט אזרחי שעילתו הטרדה מינית הוא כנטל ההוכחה הדרוש בתביעה אזרחית.
בית דין זה נתן דעתו בשאלה זו עוד קודם לחקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית. בפסק הדין בעניין פלונית – חברה אלמונית בע"מ, עמ' 209, בחן הנשיא אדלר את הבעיות היסודיות העומדות בפני מי שטוענת להטרדה מינית, וביניהן בעיית הוכחת התביעה. קרי, הבאת ראיות להוכחת המעשה המיני; מידת הפגיעה בה כתוצאה מסירובה; הקשר הסיבתי בין ההטרדה המינית לפגיעה; זהות המטריד והקשר למעביד; היקף אחריותו של מעביד ועוד.
יחד עם זאת, קבע הנשיא אדלר, כי מידת נטל ההוכחה הראשוני המוטל על מתלוננת לא יהא רב יותר מבתביעה אזרחית, אך בשל העובדה שמדובר בעבירה פלילית, וזה לשונו:
"יש להכריע באשר למידת נטל ההוכחה הראשוני המוטל על המתלוננת, מאחר והטרדה מינית היא גם עבירה פלילית על פי סעיף 15 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. יש הטוענים, שעל העובדת המתלוננת רובץ נטל הוכחה מוגבר, שהרי מדובר בעבירה פלילית שהיא גם עילה אזרחית.
דעה זו אינה מקובלת עליי. בעניין זה, יש להפריד בין נטל ההוכחה במשפט האזרחי לבין נטל ההוכחה במשפט הפלילי. משהוכיחה העובדת את המוטל עליה עובר נטל ההוכחה למעביד, ועליו להוכיח כי פעל בהתאם לסעיף 7 לחוק או שלא התקיים רכיב בעילה האזרחית של ההטרדה המינית." [ההדגשה הוספה – ו.ו.ל]
בית הדין האזורי בא לכלל טעות ונסמך על אותו פסק דין, בעניין פלונית – חברה אלמונית בע"מ שלעיל, לצורך קביעתו כי מידת ההוכחה הנדרשת כדי להוכיח הטרדה מינית היאמידה מוגברת. קביעה זו של בית הדין האזורי הינה שגויה.
--- סוף עמוד 27 ---
- גם לאחר חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית נדרשו בתי הדין לעבודה לשאלת נטל ההוכחה הדרוש להוכחת הטרדה מינית. בפסק הדין בעניין עד"מ 1006/01 נאזי שהרי – יעקב רוגל, פד"ע לח 481 נקבע באופן מפורש כך:
"מידת ההוכחה הדרושה כדי להוכיח הטרדה מינית היא כהוכחה הדרושה בהליך אזרחי רגיל: על בית הדין להשתכנע, כי אכן התקיימה הטרדה מינית. (ראה גם: עש"מ 6713/96 מדינת ישראל – בן אשר, פ"ד נב(1) 650; עע 300376/97 חברה פלונית בע"מ – אלמונית [פורסם בנבו]; עע 300258/97 חנן – המועצה המקומית מנחמיה, פד"ע לז 645)."