--- סוף עמוד 64 ---
על כן, לפנינו מקרה מובהק בו ממונה במקום עבודה טעה בשיקול דעת, התנהג שלא כמצופה מעובד במעמדו, ובאופן לא ראוי. על כן, העונש המתאים הינו במישור המשמעתי בינו לבין המעסיק שלו, וכן בהטלת פיצוי הולם בעילה של הטרדה מינית.
יצוין, כי על פי עובדות המקרה, לפיהם המערערת היא זאת אשר יזמה את הקשר האינטימי בינה לבין המשיב, אולם המשיב הוא זה אשר סיים את הקשר ביניהם, על אף שהמערערת רצתה בהמשכו – הפגיעה במערערת היתה, בעיקר, מהבאת הקשר לידי סיום, ולא מניהול הקשר עצמו. ועוד, הפגיעה העיקרית במערערת באה בעקבות יצירת הקשר בין המשיב לבין עובדת אחרת באותה חברה, אשר צמח והתפתח לקשר משפחתי. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהתביעה כנגד המשיב הוגשה רק לאחר יצירת הקשר עם העובדת האחרת, והגשת תלונה כנגד המערערת בחברה, ישנו קושי רב בהערכת הפגיעה במערערת כתוצאה מניהול מערכת היחסים בין השניים. עם זאת, לטעמי, יש לחייב את המשיב לשלם למערערת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, וזאת לשם הרתעה וקביעת נורמות התנהגות ראויות במקום עבודה. לפיצוי הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית יש מאפיינים עונשים.תכלית סעיף זה דומה לתכלית סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ועליו אמרה השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין (כתוארה אז): "מטרות הפיצוי הן שתיים: פיצוי על נזק ממשי ופיצוי עונשי.... יש הרואים בו התרת פסיקת פיצויים עונשיים ... ". [26]
עם זאת, אל מול חובתנו לקבוע נורמות התנהגות ראויות במקום עבודה, יש לראות בחומרה האשמת המשיב ב"אונס" בכתב התביעה, כאשר בפועל הטענה כנגדו היתה כי ביצע עוולה של הטרדה מינית על רקע ניצול יחסי מרות.
לסיכום, אשוב ואומר - המשיב יכול היה לסתור לחלוטין את חזקת ניצול יחסי המרות, אילו היה פועל בתחילת מערכת יחסיו עם המערערת לביטול יחסי המרות, כפי הנדרש ממנו בנוהלי החברה. משלא עשה כן, חזקת ניצול יחסי המרות עודנה עומדת לחובתו, ודין הערעור להתקבל.
[15] מספר הערות בנוגע לעמדתה של חברתי השופטת וירט-ליבנה – בנוסף לאמור לעיל, אבקש להוסיף עוד מספר הערות לעניין חוות דעתה של חברתי, השופטת וירט-ליבנה.
ראשית, אכן, בעיני המשיב, במרכז "הרומן" בינו לבין המערערת היה קיום יחסי מין. אולם, מערכת יחסים זו נמשכה כשמונה חודשים. לדידי, אין להגדיר קשר
--- סוף עמוד 65 ---
אינטימי שנמשך כשמונה חודשים כ"מין מזדמן". אין להתעלם מאווירה המתירנית הקיימת בחלק מהציבור בחברה הישראלית, המתיר קשרים המבוססים בעיקר על קיום יחסי מין.