אני סבורה כי לצורך בחינת השאלה האם יש מקום להוצאת צו חוסם, יש לבחון את שני הנושאים הללו, שיפעלו במסגרת מעין מקבילית כוחות. ככל שיש מקום להניח כי הטענות המועלות נגד המבקש הן חסרות בסיס, כך יקטן הצורך בהוכחת ההכבדה האפשרית על המבקש הכרוכה בהתמודדות עם תביעה המוגשת בחו"ל; ולהיפך – ככל שיש משקל רב יותר להכבדה, כך יקטן הצורך להוכיח כי הטענות המועלות נגד המבקש הן מופרכות וכי הן מועלות בחוסר תום-לב. כך או כך, לאור העובדה שמדובר בצו קיצוני, כדי שטענות המבקש יתקבלו – עליו להוכיח כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המצדיק את התוצאה המבוקשת על-ידיו.
להלן נתייחס לשני הנושאים הללו.
טענות החברה נגד המבקש כפי שהן עולות ממכתב עורך הדין
- כפי שהובהר לעיל, החברה העלתה טענות ממספר סוגים כנגד המבקש. מכתב עוה"ד התייחס למתן שירותי אבטחה על-ידי החברה הישראלית לחברת גל-ים; לגביית כספים מלקוחות שקבלו שירותים על ידי החברה האנגלית – לחשבון החברה הישראלית; ולמניעת הגישה לתיבת הדוא"ל של מר תיקל.
המבקש התייחס בבקשתו לטענות אלה, כדי להבהיר כי מדובר בטענות חסרות בסיס. באשר למתן שירותי האבטחה לחברת גל-ים נטען כי המשיבים היו מודעים לכך, וכי לא היתה סיבה לכך ששירותי האבטחה לחברה זו, שהיא חברה ישראלית, יינתנו על ידי החברה האנגלית. באשר לגביית הכספים, נטען כי מדובר בהתחשבנות לגיטימית בין החברה האנגלית לחברה הישראלית, כי המבקש פעל בהקשר זה עבור החברה הישראלית ולא לקח כסף לכיסו, ולכן ממילא לא עומדת לחברה האנגלית עילת תביעה אישית כנגדו. באשר לחסימת תיבת הדוא"ל של מר תיקל – טען המבקש כי לא היו דברים מעולם, וכי ככל שקרתה תקלה כלשהי בהקשר זה – ניתן היה לפתור אותה לו היו המשיבים פונים אליו ישירות.
- אני סבורה כי לא ניתן לקבוע במסגרת הדיון בבקשה הנוכחית כי אין ממש בטענות החברה האנגלית כלפי המבקש, לפחות ככל שטענות אלה מתייחסות להסבת התשלום עבור שירותי האבטחה שסיפקה החברה האנגלית – לחברה הישראלית.
מסקנה זו מבוססת קודם כל על כך שבשלב זה לא נסתרה טענת המשיבים לפיה לחברה האנגלית יש קיום עצמאי המנותק מזה של החברה הישראלית. ראשית, לא נסתרה טענת המשיבים כי קיומה של החברה האנגלית כחברה נפרדת, היה הבסיס לכך שהיא תוכל לספק שירותים לגורמים שונים שהחברה הישראלית לא יכלה לספק להם שירותים. מעבר לכך, אין מחלוקת כי בחברה האנגלית ישנם שני בעלי מניות מעבר למבקש ולמשיבים, בעלי-מניות המחזיקים יחד ב-19% ממניות החברה האנגלית. אין מדובר אם כן בחברה שהיא זהה לחברה הישראלית מבחינת הרכב בעלי-מניותיה. לכן, ככל שמדובר בפעילות החברה הישראלית מול חברת גל-ים, העברת פעילות זו מהחברה האנגלית (כפי שמתחייב לכאורה מהסכם השירותים) לחברה הישראלית גרמה לכאורה לנזק לחברה האנגלית ובעקיפין לנזק לבעלי מניות אלה (כל עוד לא הוכח אחרת).