בית-המשפט קבע עם זאת כי צו כזה הוא סעד קיצוני, וכי לכן בית-המשפט צריך לנקוט משנה זהירות ביחס להענקתו, ולעשות כן רק במקרים נדירים וחריגים במיוחד (ר' רע"א 714/96 פריסקל נ' אורנשטיין פ"ד מט(5) 579 (1996, להלן: "ענין פריסקל"). עוד נפסק כי יש לנקוט זהירות רבה אף יותר בהתייחס לצו המונע מאדם לפתוח הליכים במדינה שהוא אזרח או תושב שלה, וכי בהיות הצו מופנה כלפי מתדיין ולא כלפי בית-משפט, הוצאתו מהווה התערבות של ממש בהליכים המתנהלים בבית המשפט הזר (ר' רע"א 778/03 אינטרלאב בע"מ נ' Israel Bio Engineering Project (6.7.2003) להלן: "ענין אינטרלאב").
בענין פריסקל מנה בית המשפט את השיקולים שעל בית-המשפט להביאם בחשבון בהתייחס לצו חוסם. כך צוין שם כי -
"יש לתת את הדעת על השאלה אם בפתיחת הליך בפורום הזר יש משום מהלך דיוני המכוון לפגוע בצד המבקש את הצו או למנוע ממנו זכות המגיעה לו בדין; יש לבדוק אם פתיחת ההליך הזר נעשית לצורכי איום או סחיטה, והאם היא פוגעת בעקרונות צדק מהותיים ודיוניים; יש לשקול את ההשלכות שעלולות להיות להוצאת צו כזה, שיש בו כדי למנוע צד להביא את עניינו לפני בית-משפט, זכות הנחשבת כזכות יסוד של האדם ושפגיעה בה עלולה להיחשב כנוגדת את תקנת הציבור; יש לתת את הדעת על כך שמדובר בצו שנפקותו במדינה אחרת ושאין לבית-משפט מקומי אפשרות לאוכפו שם, אם כי הצו הוא אישי וניתן להעמיד לדין את מי שהפר אותו בגין ביזיון בית-משפט".
- כדי לבחון האם יש מקום במקרה דנן להעניק את הסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם, השאלה העיקרית שיש לבחון אותה היא האם נראה כי פתיחה אפשרית של ההליך באנגליה נועדה לצורך איום או סחיטה. אם התשובה לשאלה זו היא בשלילה – אין מקום להוצאת הצו. זאת משום שאין חולק כי קיום דיון בבית המשפט באנגליה לא יפגע כשלעצמו בעקרונות צדק מהותיים – מדובר במערכת משפט שחזקה עליה שתבחן את טענות הצדדים זה כנגד זה באופן ששני הצדדים ובכלל זה המבקש יקבלו את יומם בבית המשפט.
טענת המבקש לפיה ההליך באנגליה נועד כדי לסחוט אותו נובע משתי הנחות מוצא – האחת, כי לטענותיה של החברה האנגלית נגדו באופן אישי כפי שהן פורטו במכתב עוה"ד אין בסיס, והן נטענו בחוסר תום לב; והשנייה – כי התמודדות עם הליך בבית-המשפט באנגליה היא ענין יקר מאוד עבור המבקש, שיתקשה לשאת בהוצאות הכרוכות בו – לעומת המשיבים שמממנים את ההליך מקופתה של החברה האנגלית (חברה שהוא עצמו בעל מניות בה וככזה הוא נושא לפחות בעקיפין בחלק מהעלויות של התביעה שתוגש נגדו, אם תוגש).