המבקש טען כי הוא חושש שהמשיבים פועלים להעברת פעילותה העסקית של החברה לחברה האנגלית. בהקשר זה ציין המבקש בבקשתו למתן צו מניעה זמני כי המשיבים מסרו לו שהם מתכוונים להעביר לחברה האנגלית פעילות של חברה ישראלית בשם חברת גל-ים, חברה שהחברה הישראלית נתנה לה בזמנו שירותי אבטחה. לגישתו של המבקש, כוונה זו נועדה רק כדי לפגוע בו.
בכתב התביעה טען המבקש כי האמון בין הצדדים אבד, כי הוא קופח על ידי המשיבים וכי נדרשים לכן סעדים שנועדו להביא להפרדה בין הצדדים על ידי התמחרות או על ידי רכישה כפויה.
טענות המבקש בבקשה דנן
- הבקשה הנוכחית מתייחסת להליך שלגישת המבקש עלול להיפתח נגדו באופן אישי בבית-משפט באנגליה על-ידי החברה האנגלית. המבקש עתר כי בית-המשפט יוציא תחת ידיו "צו חוסם זמני" שיורה למשיבים להימנע מלפתוח באנגליה הליך משפטי בשם החברה האנגלית, להימנע מקבלת החלטות ביחס להליך כזה ולהימנע ממימון עלויותיו.
המבקש טען כי ביום 12.4.2017 הוא קבל הודעת דוא"ל ממשרד עו"ד באנגליה (המכתב צורף כנספח א' לבקשה לצו חוסם והוא יכונה להלן: "מכתב עוה"ד") הכולל התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים אישיים נגדו באנגליה, לרבות איום בהגשת תלונות במישור הפלילי בגין מעשים המיוחסים למבקש במסגרת תפקידו כמנכ"ל החברה.
איום זה כרוך – כך טוען המבקש – בסכסוך האישי בין בעלי המניות בחברה שהוא נושא התובענה דנן. מי שהביא למשלוח מכתב עוה"ד ולאיום בנקיטת ההליכים היו המשיבים, המחזיקים כאמור יחד ברוב המניות של החברה האנגלית, והם בעלי השליטה בה. מכתב עוה"ד נועד – כך טוען המבקש – להלך עליו אימים, להניא אותו מלעמוד על זכויותיו, ולמנוע ממנו להביא לתוצאה הוגנת בהליך דנן. עוד הוסיף המבקש כי אילו היו המשיבים נדרשים לממן את ההליך המשפטי באנגליה מכיסם, מכתב עוה"ד לא היה בא לעולם. אולם עלות משלוח המכתב – 30,000 ליש"ט - מומנה מקופת החברה באנגליה, וזאת למרות שהמכתב נועד כאמור לשרת את הענין האישי של המשיבים. התוצאה של האמור היא כי המבקש יידרש לממן את הגנתו מכיסו האישי, בעוד המשיבים מממנים את הריב האישי שלהם מכספי החברה. מדובר אם כן בניצול לרעה של כוח הרוב כדי לשבש את האיזון בין הצדדים.
המבקש טען כי ההתקשרות של החברה עם עורכי הדין באנגליה לצורך משלוח מכתב עוה"ד היתה ביוזמת המשיבים ובהחלטתם, וכי היא כשלעצמה מהווה הפרה של הסכם בעלי המניות בחברה האנגלית. זאת משום שמכוח הסכם בעלי המניות בחברה האנגלית, כדי להתקשר עם עורכי הדין באנגליה, נדרשה הסכמה מראש ובכתב של כל בעלי המניות בחברה, הסכמה שלמותר לציין שלא התקבלה.