- המבקש התייחס לטענות שעלו במכתב עוה"ד. המכתב התייחס בין היתר לפעילות מול חברת גל-ים. במכתב עוה"ד נטען כי החברה הישראלית התקשרה בהסכם עם חברת גל-ים וקבלה ממנה הכנסות במישרין ושלא דרך החברה האנגלית (ותוך הפרת הסכם השירותים של החברה הישראלית עם החברה האנגלית). המבקש טען בהקשר זה כי המשיבים עצמם היו מעורבים בהסכם עם גל-ים, שהיא חברה העוסקת בפעילות אבטחה עבור פרויקט של רפא"ל. שירותי האבטחה לחברה זו ניתנים על ידי החברה הישראלית עוד משנת 2013, ובשנת 2015 נערך לגביהם הסכם בכתב. המשיבים ידעו אם כן כי הפעילות מול חברת גל-ים נעשית באמצעות החברה הישראלית ולא באמצעות החברה האנגלית.
לגישת המבקש, גל-ים עצמה היא חברה ישראלית המספקת שירותים לחברה ישראלית אחרת, ואין לכן כל סיבה להתקשר אתה באמצעות החברה האנגלית (שנועדה לגישתו לשמש את החברה הישראלית כ"צינור זר" ביחס לצדדים זרים שאינם מעוניינים לערוך הסכמים עם חברה ישראלית). כך או כך, ודאי שאין עילה להעלות נגד המבקש טענות אישיות ביחס להתקשרות החברה עם חברת גל ים, התקשרות שגם המשיבים היו שותפים לה.
- טענה נוספת במכתב עוה"ד נגעה לגביית כספים מלקוחות לחשבון החברה הישראלית. מדובר בהנחיה שנתן המבקש ללקוחות שקבלו שירותי אבטחה מהחברה האנגלית – לשלם עבורם לחשבון הבנק של החברה בישראל. לגישת המבקש, הוא פעל בהקשר זה כמתבקש מתפקידו כמנכ"ל החברה הישראלית כדי להגן על עסקיה ועובדיה. זאת לאור הכוונה של המשיבים להביא לחיסולה של החברה הישראלית ולריקון שלה, תוך העברת פעילותה אל החברה האנגלית. כוונה זו עולה – כך נטען- מהחלטת דירקטוריון החברה האנגלית מיום 1.2.2017 בה קבעו הדירקטורים (מר תיקל והמשיב 1) כי כל פעילות החברה האנגלית תבוצע באמצעות החברה האנגלית. החלטה זו מהווה לגישת המבקש הפרה או לפחות הפרה צפויה של הסכם השירותים, ויישומה עלול לרוקן מתוכן את ההליך המשפטי דנן.
המבקש טען עוד כי אין ממש בניסיון המשיבים "להתנער" מההחלטות של החברה האנגלית. זאת משום שההחלטה להפסיק לקבל שירותים מסוימים מהחברה הישראלית אינה החלטה של דירקטוריון החברה האנגלית אלא החלטה של המשיבים. החלטה זו נועדה כאמור לרוקן את הפעילות של החברה מתוכן לאור קיומו של הסכסוך עם המבקש נושא התביעה דנן.
- המבקש הוסיף וציין כי המשיבים החלו להפעיל עסקי כוח אדם לאבטחה ימית באמצעות חברה נוספת שיוסדה לצורך כך בשם Perun. לטענתו, פעילותה של חברה זו לא הוסדרה. חרף דרישת המבקש, לא נערך הסכם בין החברה או החברה האנגלית לבין חברת Perun, ביחס לכל ההיבטים הקשורים בהתחשבנות ביניהן. המשיבים מנצלים את שליטתם כדי לגרום לכך ששכר המאבטחים הנקשרים עם Perun והמוצבים על ספינות של לקוחות אחרים ולא של החברה, משולם להם על ידי החברה האנגלית. לגישת המבקש נכון ליום 17.4.2017 יתרת החוב של Perun בגין תשלומים למאבטחים של חברה זו שהוצבו לפעילות על ספינות שהן לא לקוחות של החברה היא 150,35$. לא ברור איך סכום זה יושב לחברה, והוא מעמיד אותה בסיכון תזרימי מתמיד.
- מעבר לכך נטען כי המשיבים מונעים מהחברה הישראלית תשלום המגיע לה מהחברה האנגלית בגין חובות שוטפים של החברה האנגלית לחברה. מכל אלה עולה – כך נטען – כי המבקש פעל כדי להגן על החברה, על עסקיה ועל עובדיה, תוך שהוא מנסה למנוע מהמשיבים להביא לקריסתה של החברה ולהעברת הפעילות העסקית שלה לחברה האנגלית. המבקש מנסה לסכל את בענין זה את כוונת המשיבים, כפי שהיא עולה מהצהרתם בהחלטה מיום 1.2.2017. המבקש מוסיף כי אם אכן, כטענת המשיבים, שילמו לקוחות החברה במישרין לחברה ולא לחברה האנגלית, הדבר אינו מבסס עילת תביעה נגד המבקש. לכל היותר ניתן יהיה לקזז את הסכום הזה מחובה של החברה האנגלית לחברה הישראלית, חוב העולה על כל תשלום שבוצע על ידי מי מלקוחות החברה.
- עוד נטען במכתב עוה"ד כי המבקש חדר לתיבת הדוא"ל של מר תיקל ומנע ממנו לעשות בה שימוש. המבקש טען כי מדובר בבדיה וכי לא היו דברים מעולם. המשיבים אף לא פנו ישירות אל המבקש לפני כינוס ישיבת הדירקטוריון ה"דחופה" שהם כינסו בהקשר זה, לבקש ממנו – אם נפלה תקלה – לאפשר למר תיקל לחזור לעשות שימוש בתיבת הדוא"ל שלו.
- לצד משלוח מכתב עוה"ד, כינס המשיב 2 – כך טען המבקש – 3 ישיבות דחופות של דירקטוריון החברה כדי להשלים את המהלך בו החלו המשיבים לנקוט. המבקש ביקש לקיים בישיבת הדירקטוריון דיון דחוף בנושאים שהוא העלה. לטענתו, הוא לא קיבל התייחסות עניינית לנושאים אלה. החלטות המשיבים בישיבות הדירקטוריון הן חלק ממהלך שהניעו המשיבים באנגליה, שבמסגרתו מבקשים המשיבים להגיש נגד המבקש תביעה באנגליה, ביודעם כי מדובר במהלך שעלותו מבחינת המבקש היא גבוהה ביותר.