לגישת המבקש, ברור במקרה דנן כי ייזום ההליכים באנגליה נעשה על ידי המשיבים, וכי לא ניתן היה לבצע את המהלך הזה בלעדיהם. הוא הוסיף כי הטענות שמבוקש להעלות נגדו הן טענות מלאכותיות וכוזבות. המשיבים פועלים בחוסר הגינות רק כדי לפגוע במבקש ולנסות לסחוט אותו. לחברה האנגלית יש חוב כלפי החברה הישראלית ולא להיפך, חוב שהמשיבים מונעים את התשלום שלו. המשיבים פועלים בחברה כבשלהם, ומממנים ללא זכות את הפעילות העסקית של חברת Perun. המבקש מנסה לקיים את החברה ולמנוע מהמשיבים לעשוק אותה. המהלך המתוכנן של המשיבים בהגשת תביעה אישית נגד המבקש בעילות של מירמה, עבירות פליליות וכיו"ב – מעיד כי זהו מהלך שנועד להלך עליו אימים, לייקר את הסכסוך מבחינתו ולהכניעו.
חוסר ההתאמה וחוסר הפרופורציה בין הטענות שהועלו נגד המבקש לבין הנסיבות, מעיד על הכוונה הרעה של המשיבים. אין טענה לפיה המבקש לקח כסף לכיסו. כל הטענות המיוחסות למבקש נוגעות להתנהלותו כבעל תפקיד בחברה (הן ביחס להתקשרות עם גל-ים על-ידי החברה והן ככל שמדובר בטענות לגביית כספים משירותי אבטחה לחשבון החברה). ברור לכן כי הפניה הישירה אל המבקש ולא אל החברה היא מטרת מכתב עוה"ד.
- המבקש הוסיף וציין כי סיכויי התביעה דנן שהוגשה על ידיו הם טובים, וסיכויים אלה עלולים להתאיין אם יופר האיזון בין הצדדים ותוגש נגדו תביעה אישית באנגליה. המבקש ציין עוד כי מאזן הנוחות נוטה לזכותו. לטענתו, העלויות הגבוהות של ניהול הליך משפטי באנגליה עלולות לשלול ממנו את כוחו לעמוד על זכויותיו על-פי דין. מעבר לכך, קיומם של הליכים משפטיים מקבילים עלול להביא לקביעות משפטיות סותרות – וגם אפשרות זו עלולה לפגוע במבקש. לעומת זאת קבלת הבקשה לא תגרום נזק. אין הכרח להגיש את תביעת החברה האנגלית דווקא כעת, ואין מניעה להמתין עד למתן פסק-דין בתביעה דנן.
בנסיבות אלה עותר המבקש כי בית המשפט יוציא תחת ידיו צו חוסם. בית המשפט מוסמך לעשות כן מכוח ההלכה הפסוקה. השיקולים להוצאתו של צו כזה הם ככלל שיקולים של צדק – ובית-המשפט מוציא צו חוסם כאשר הוא משתכנע כי הליך מסוים נועד לפגוע בנתבע, כאשר הצו נועד לצרכי איום או סחיטה, וכאשר ההליך הוגש בכוונה רעה תוך פגיעה בעקרונות של צדק. המבקש טען כי הנזק הצפוי לו אם יוגש הליך באנגליה הוא רב, בעוד שלא ייגרם כל נזק לאיש אם תביעות כספיות שיש למי מהצדדים כלפי רעהו, לא יתבררו לפני שהתביעה דנן תתברר.