באשר לטענה הנוגעת לכבילת שיקול הדעת של המשיב 1 כדירקטור בחברה האנגלית, הפנה המבקש לתשובת המשיבים (ס' 30.2 בה) לפיה המשיב 1 נמנע מהשתתפות בקבלת החלטות בדירקטוריון החברה האנגלית ככל שהן נוגעות לחברה הישראלית. משום כך הוא לא לקח חלק בהחלטה לשלוח את מכתב עוה"ד למבקש. כלומר גם לגישת המשיבים, המשיב 1 מוגבל ומנוע מקבלת החלטות שבבקשה התבקש ממנו שלא לקבל. על כל פנים, לא מבוקש לכבול את שיקול הדעת של המשיב 1, אלא כי בית המשפט יורה לו אילו פעולות אל לו לעשות.
- המבקש התייחס לטענה לפיה הבקשה נגועה בחוסר תום-לב. הוא טען כי לעמדת המשיבים אין בסיס. המבקש התייחס בהקשר זה לטענת המשיבים ביחס לפעילות החברה הישראלית עם חברת גל-ים, פעילות שכאמור שהמשיבים מודעים אליה מזה שנים ואף מעורבים בה. לכן יוזמתם (שמומנה מקופת החברה האנגלית) להביא לתביעה של החברה האנגלית נגד המבקש ביחס לנושא זה היא ציניות בהתגלמותה. אילו היה מקום לפעול ביחס לענין זה, היה מקום לעשות כן גם נגד המשיבים עצמם. המשיבים לא נתנו כל מענה לנושא זה. המשיבים לא נתנו מענה גם לטענת המבקש ביחס לחדירתו כביכול לתיבת המייל של מר תיקל. המבקש טען כי המשיבים לא פנו למבקש כדי לפעול תיקון התקלה ככל שהיתה כזו, וגם לכך לא ניתנה תשובה.
- בהתייחס לגביית הכספים על ידי החברה הישראלית מלקוחות, נטען כי המבקש לא פעל באופן שיצר חבות לחברה האנגלית, משום שבמועד הגבייה היתה לחברה האנגלית יתרת חוב כלפי החברה הישראלית וכל סכום שנגבה – נגבה על חשבון החוב הזה. הדירקטור בחברה האנגלית הודיע כי הוא לא יאפשר העברת כספים לחברה הישראלית, אף שלא היתה מחלוקת אודות קיומו של חוב של החברה האנגלית לחברה.
גם המשיבים הודו בקיומו של חוב של החברה האנגלית. הם טענו כי חוב כזה הוא חלק מהתנהלות עסקית שוטפת בין החברות, וכי החוב שולם במלואו לאחרונה. המשיבים ציינו כי עובדה זו נטענת "למיטב ידיעתם" וללא הצגת נתונים מדויקים. בפועל הועבר לחברה הישראלית סכום של 59,673 $ ביום 25.4.2017. כלומר במועד בו ניסה המבקש לגבות כספים מלקוחות החברה האנגלית, עמד לחובתה חוב כלפי החברה הישראלית.
גם לאחר הגבייה הזו, נותר חוב של החברה האנגלית, שהחברה האנגלית לא חלקה עליו, ואף העבירה את יתרת התשלום לחברה הישראלית. לחברה האנגלית לא עומדת אם כן עילת תביעה כלל, וודאי שלא נגד המבקש בקשר עם גביית הכספים הנ"ל. כספים ששולמו על-ידי לקוחות החברה במישרין לחברה הישראלית אינם מקימים עילת תביעה לחברה האנגלית, אלא לכל היותר זכות קיזוז מחוב החברה האנגלית כלפי החברה הישראלית.