לצורך בחינת משאבי הצדדים (מועד הקרע), נקב המומחה בערכן של המניות נכון למועד זה וקבע כי שוויין בניכוי מס, עומד על 79,605 ₪... תחשיב זה, היה נכון אם וככל שמשאבי הצדדים היו נזילים ובשליטתו של כל אחד מהם, אולם אין זו דרך המלך כאשר מי מהצדדים מחזיק במשאב שאיננו ניתן למסחר. "יש לזכור כי המועד הקובע הינו ה- 31.12.07 ומאז ערכן של המניות השתנה. לכאורה, השינוי בערכן של המניות לאחר מועד הקרע איננו רלוונטי באשר יש "להקפיא" את שווי הנכסים לאיזון ולשערכם עד למועד חלוקתם. במצב דברים בו מחזיק אחד הצדדים תיק מניות בחשבונו, הרי שממועד הקרע ואילך אין לזקוף לזכות או לחובת בן זוגו את השינויים בשווי תיק המניות הנ"ל. מסקנה זו מתקבלת משום שנכסים המוחזקים אצל בן הזוג הינם בשליטתו וביכולתו לקבל החלטות כלכליות לגביהן. קרי: האחריות לשווי המניות, לטוב או לרע, הינה על כתפיו של המחזיק בהן בעוד שזכאותו של בן הזוג השני מסתכמת בהכללת שווי המניות במועד הקובע בין יתר משאבי בני הזוג (ראו בהרחבה: י. שקד, חוק יחסי ממון - הנחלץ מפגיעתו הרעה [פורסם בנבו]).
למרות האמור לעיל, כאשר אנו עוסקים בנכס שאיננו ניתן למסחר יש להורות אחרת. כאשר שוויו האמיתי של הנכס ייקבע במועד מאוחר יותר – בין במועד בו ניתן יהיה לסחור בו ובין במועד בו יימכר בפועל – הרי שאין לזקוף לזכותו של בעל הנכס את שוויו הווירטואלי של הנכס, אלא יש להמתין עד לבירור שוויו אמיתי של הנכס.
שווי אמיתי ונכון משמעותו, שווי הנכס במועד הראשון בו ניתן יהיה למכור את הנכס או להסב את הזכות תמורת סכום שווה כסף כלשהו.
לאור האמור לעיל, אל לו לבית המשפט להתעסק בניחושים ובהערכות לגבי "שוויו" של הנכס במועד הקרע, ובדרכים כאלה ואחרות, לשערך שווי זה נכון למועד עריכת הדו"ח ו/או למועד איזון המשאבים בפועל. אם וככל שניתן משקל לשווי הנכס במועד שקודם לחלוקתו בפועל – ולהזכיר, עסקינן בנכס שאיננו בר מסחר – הרי שנקבל תוצאה שאיננה צודקת ואף חוטאת לתחשיבים כלכליים הוגנים, כגון חישובי מס כעת בגין אירוע מס עתידי, שאם וככל שיארע, אין לדעת מה יהיה שיעורו המדויק.
לפיכך, באופן חריג לתחשיבי שווי משאבים במועד הקרע, יש להורות כי במקרה דנן ערכן של המניות יחושב במועד הראשון בו ניתן יהיה לקבוע את שערן הנכון, ובכלל זה, במועד בו המניות תהיינה סחירות. בהולכי בדרך זו, אני מבטיח שוויון מוחלט בין הצדדים, הן למועד מימוש הזכות והן לשווי הזכות. (תמ"ש (ת"א) 48482/07 ש.מ נ' א.מ 30.11.11)