מכל הטעמים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להענות לעתירת התובעת ולדחות חלוקת שווי האופציות למועד מימושן.
סוף דבר:
- העתירה, אליה נדרשתי, מעלה סוגיה שלא נדונה עד היום, מועד ביצוע איזון המשאבים בין בני זוג, באופציות לא עבירות ולא סחירות המוענקות לעובדים.
לא קיימת הלכה בבתי המשפט לעניין חלוקת אופציות עתידיות בין בני זוג במועד מימושן או קודם לכן, במועד הקרע.
- בשעה שאין המדובר בנכסים ברי קיימא שהיכולת לכמתם ברורה וודאית, אלא המדובר במניות לא סחירות, באופציות לעובדים ובמניות חברה, בתי המשפט מנסים משיקולי צדק ושוויון בין הצדדים, באותם נכסים שנוצרו במהלך החיים המשותפים, להימנע במידת האפשר מפגיעה בצד זה או אחר, חרף עיקרון העל לפיו יש לחלק הנכסים במועד הקרע, זאת על מנת לשמור על איזון כלכלי בין הצדדים. בנוסף על שיקולים כלכליים, עומדים בפני ביהמ"ש שיקולי צדק, הוגנות ושוויון בעת שביהמ"ש בא לאזן משאביהם של בני זוג, ומבקביל גם שיקולי נוחות בבחירת דרך איזון הראויה והנכונה ביותר.
- המחוקק סבר אף הוא כי נוכח אופיין של "אופציות" לא ניתן לשום שווין עובר למועד מימושן ומצא לחוקק את סע' 102 לפק' מס הכנסה הדנה באופן ייחודי באופציות לעובדים, המוקצות על ידי מעבידים שיש למסותן רק במועד מימושן ולא קודם, זאת נוכח הקושי בהערכת שווי מדויקת ללא מאפיינים ספקולטיביים.
- האופציות שהוענקו לנתבע במהלך החיים המשותפים הגיעו לבשלותן עוד בחיי השיתוף בין הצדדים וניתן היה לממשן אז, אולם משיקולי כדאיות כלכלית ובהחלטה משותפת נדחה מועד מימושן לעתיד. האופציות שהוקצו במהלך החיים המשותפים היוו הכנסה רעיונית בלבד ללא שהצדדים נהנו מתוספת להכנסתם החודשית. אין חולק כי שורשי אותה הכנסה עתידית ניטעו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים ללא שבעת ההיא ראו כל רווחה כלכלית מאותן אופציות.
- מן הצדק, ההגינות והשוויון להיענות לעתירת התובעת ולאפשר לה ליהנות מאותם זרעים שנזרעו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, ולדחות חלוקת הערכת שווי האופציות למועד מימושן בפועל ולא למועד הקרע, אחרת נמצאנו פוגעים כלכלית בתובעת פעמיים. הן במהלך חייהם המשותפים של הצדדים שלא ראו כל הכנסה ריאלית מאותה הקצאת אופציות, ואילו אדחה עתירתה של התובעת ואשום שווי האופציות למועד הקרע, יוצאת התובעת נפסדת פעם נוספת, ואינה נהנית מרווחי האופציות שהוקצו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים.
- טענת הנתבע לפיה יש לפסוק בהתאם להוראות החוק ולרציונאל של פרידה נקייה, נסוג לעיתים בנסיבות מסוימות ובתי המשפט פוסקים דחיית איזון משאבים לעתיד, כדוגמת פסיקת בתי המשפט לעניין זכויות פנסיוניות.
- גם בנסיבות אחרות בהן נתנו תוספות שכר לאחד הצדדים לאחר מועד הקרע סברו בתי המשפט באופן פרטני וספציפי לכלול חלקה של בת הזוג בפנסיית בן הזוג יחד עם אותן תוספות שנתנו לאחר מועד הקרע.
- מכל הטעמים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות הערכת שווי האופציות למועד מימושן בפועל.
מאמץ אני את התחשיב שקבע השופט גייפמן והוא: כלל הזמן - "time rule", המשכלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות.