לשאלת ביהמ"ש באותו עניין השיב המומחה: אני לא מדבר על שווי אלא על הזכות באופציה. ואני אומר שמכיוון שהם דגרו ביחד מחצית מהתקופה על הביצים הללו, אזי הזכות של מי שנפרד מהעסק הוא מפסיק לדגור היא רק לגבי חצי מהביצים האלה ואם 50 מהביצים הבשילו – הזכות היא ל 25... (ר' פרו' עמ' 50, שו' 19-24).
- עתה, מבקש הנתבע כי יש לשום את שווי האופציות למועד הקרע, זאת בניגוד להחלטתם המשותפת של הצדדים במהלך החיים המשותפים לדחות מימוש האופציות למועד הרצוי.
גם אם אלך לשיטת מומחה הנתבע כי בשנת *** נתנו לנתבע אופציות חדשות, טענה שאינה מגובה בחוות דעת מומחה ביהמ"ש אשר בטבלה שערך ציין כי האופציות הוקצו לנתבע ביום *** וביום***, עדין סבורני כי סמיכות הזמנים בין הענקת אופציות חלופיות לנתבע בכמות הזהה לאופציות שנתנו לעיל, בשנת למועד הקרע, מחייבת דחיית חלוקת שווי האופציות לתובעת, למועד מימושן.
- חיזוק למסקנתי כי יש להיענות לעתירת התובעת מצאתי בפסיקת בתי המשפט אשר דנו בעתירות בהם נדרשו לשאלה הכיצד תחושב חלקה של בת הזוג בגמלת הפנסיה של הגרוש – האם לפי משכורתו במועד הקרע או על פי משכורתו האחרונה סמוך לפרישה?
- בנסיבות מסוימות, סברו בתי המשפט כי יש לחשב את חלקן של הנשים כולל אותן הטבות השכר לאחר מועד הקרע , זאת על רקע תרומת כל אחד מבני הזוג את חלקו, במהלך החיים המשותפים, בציפייה ליהנות בעתיד מהפירות המשותפים לאותם זרעים אשר זרעו במהלך נישואיהם. תרומת התובעת להצלחת הנתבע אינה במחלוקת, מתוך כוונה כי בעתיד שניהם יהנו מאותו חלום משותף. האם לאחר הפרידה, ולנוכח האפשרות הסבירה כי האופציות בעתיד ישאו רווח כספי גדול, אין לתובעת כל תרומה וכל זכות לרווח זה?
- בתמ"ש פ.ל. נ' פ.ש פסק ביהמ"ש כי התובעת זכאית לחלקה בפנסיה בהתאם למשכורתו האחרונה של הנתבע שעלה בדרגה לאחר מועד הקרע. אולם מאחר ו"משך הזמן בין מועד הקרע למועד הפרישה הוא פחות משלוש שנים. מדובר בפרק זמן קצר יחסית ולכן ראוי יותר לייחס את העלייה בשכר בתקופה קצרה זו למאמץ המשותף של שני הצדדים ויש לייחס עלית שכר זו גם לתרומתה של התובעת במהלך השנים שקדמו לפרישה."
- ביהמ"ש סבר כי במקרים רבים ייתכנו עיוותים באם החישוב יעשה על בסיס השכר במועד הקרע ולכן, אף משיקולים מעשיים אין לאמץ גישה זו. שהרי, אף לפי הגישה הסוברת שיש לחשב את החלק היחסי שלו זכאי בן הזוג על פי המשכורת במועד הקרע, ברור כי יש צורך לשערך את המשכורת מיום הקרע ועד למועד שבו מתקבלת הפנסיה בפועל. (תמ"ש (ת"א) 22575-03 פ' ל' נ' פ' ש' 1.8.10).
- בתמ"ש צ. נ' צ. סבר ביהמ"ש כי:" למרות שחלפו עשר שנים מאז היום הקובע ועד לפרישת הנתבע, מאחר והנתבע לא קודם בשום דרגה ייצוגית מאז, אין לראות ב"ההשבחה" שנוספה לשכרו כהשבחה עצמאית שאינה נובעת מתקופת החיים המשותפים ומדובר בפירות שיש לייחס ל"עץ" שנוצר בתקופת החיים המשותפים. (תמ"ש (ת"א) 42338-03-10 פ.צ נ' א.צ 16.3.11).
- בפס"ד ק.מ. נ' א.מ. המדובר היה בהסכם, שנערך 5 שנים לאחר מועד הקרע, שבו המעביד החליט, במסגרת הטבה עקב יציאה מוקדמת לפנסיה, להעלות את סכום הפנסיה על ידי תוספת מסוימת לפנסיה, ששולמה עד למועד הפרישה הרגיל (בהבחנה מהמועד ליציאה לפנסיה מוקדמת) וכן להעלות את אחוזי הפנסיה בכך, שבמהלך השנים עד להגיע המשיב לגיל פרישה רגילה, ישלם המעביד למבטחים את התשלום הדרוש על מנת שבהגיע המשיב לגיל הפרישה הרגילה, הוא יקבל את מלוא האחוזים, דהיינו 70% ממשכורתו הקובעת, על אף שפרש בטרם עמדו לזכותו כל האחוזים לפנסיה מלאה.
- ביהמ"ש, בדעת רוב, סבר כי התובעת לא ויתרה על תוספות לפנסיה, ככל שהן נובעות משכר העבודה וככל שיש לראותן כחלק מהפנסיה. ביהמ"ש פסק לתובעת חלקה בפנסיה הכוללת בשיעור של 70%. (עמ"ש (חי') 52860-10-12 ק' מ' נ' א' מ' 19.5.13) (ר' תמ"ש (י-ם) 10612/98 פלונית נ' פלוני 2.1.07 ; תמ"ש (ת"א) 51923-99 ג.א נ' ש.ס 18.1.10 (עמ"ש (ת"א) 3069-05-10 פלוני נ' פלונית 24.10.11 ).
- טענת הנתבע כי יש לקיים הוראות החוק ולבצע פרידה נקייה כבר במועד הקרע, נסוג למול פסקי הדין לעיל, המהווים ראיה כי בתי המשפט לא ראו במועד הקרע, בנסיבות מסוימות את המועד הבלעדי לאיזון משאבים בין בני זוג, יש והשאיפה לפרידה נקייה תיסוג בפני ערכי צדק, הגינות, ושוויון ואף בפניה של הדרך הנוחה והנכונה ביותר לעריכת התחשבנות ואיזון.
- לפני סיום, ולאחר סקירת פסיקה מקיפה מצאתי אי אלו פסיקות ספורדיות אשר דנו באיזון משאבים במניות /אופציות בין בני זוג ומחזקים מסקנתי לעיל.
בפס"ד ש.מ. נ' א.מ. פסק השופט יהורם שקד כי יש להמתין עד למימושן של המניות, אחרת ימצא בן הזוג האחר נפגע כלכלית: