- נכון הדבר לעניינינו.
אף בעניינינו אנו מתקיימים שלושת התנאים המקנים דחיית אירוע המס למועד מימוש הרווח ולא למועד הקצאת האופציות. התנאי הראשון- ודאות מראש בדבר הרווח או ההפסד הצפויים להתקבל מן העסקה, לא מתקיים. כחלק מטענות הנתבע כנגד חוות דעת מומחי התובעת כי האופציות הינן ספקולטיביות ולא נלקח בחשבון הסיכון הרב הקיים בדחיית חלוקת שווי האופציות לתובעת במועד הקרע. קרי, לא קיימת וודאות מראש בדבר רווח או הפסד. התנאי השני - אפשרות נוחה וקלה לכימות הרווח לא מתקיימת בעניינינו. כל המומחים תמימי דעים כי קיים קושי להעריך שווין של האופציות בעת הזו. התנאי השלישי - העדר פגיעה בנזילות הנישום בשל מיסוי עליית ערך בלתי ממומשת, אף הוא לא מתקיים בעניינינו. הראיה, כי הנתבע עצמו לא מימש עד היום את האופציות, יש להניח מתוך כוונה כי ערכן יעלה עם השנים.
- חזקה היא כי חלוקת אופציות במקומות העבודה הינה מענה לחברות צעירות, בפרט בתחום ההיי-טק המקנות לעובדיהן אופציות כתחליף לשכר מזומן משום חסרון כיס שבו הן מצויות בראשית דרכן, בפרט כשמדובר בחברות הזנק, ובמקביל יוצרות מחויבות מצד העובדים להמשיך ולעבוד בחברה, להשקיע את מירב מיומנויותיהם וכישוריהם זאת על מנת בעתיד להביא למכירת החברה או הנפקתה לבורסה, ברווח מקסימלי.
או אז ובקרות אחד האירועים כאמור, יתגשם החלום והעובדים יזכו בסכומי כסף גבוהים, אותם חסרו כל השנים, כדברי השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס בפס"ד פקיד שומה תל אביב נ' יחזקאל לפיד :
"לשיטה של תגמול עובדים באמצעות הענקת אופציות יתרונות רבים. כך למשל, אין היא מחייבת תשלום כסף מזומן לעובד, דבר אשר עשוי להקשות על מצב הנזילות של החברה המעבידה" (ע"א 6159/05 פקיד שומה תל אביב 3 נ' יחזקאל לפיד פ"ד סג (1) 235, 250 2008).
- תגמול באופציות כתחליף לשכר חודשי, במהלך חייהם המשותפים של הצדדים לא הניבה ולמעשה לכאורה גרעה מהכנסה שכזו. היתרון הגדול בהחזקת מניות של חברת סטארט אפ כדוגמת הנתבעת אינו בשווין נכון להיום, אלא כאמור בתקווה (שלהבנתנו, עודנה קיימת גם נכון למועד חתימת פסק דין זה)שהחברה תירכש על ידי חברה גדולה אחרת (תע"א (ת"א) 12403-09 נאיל חדאד נ' מוביליקום בע"מ 28.8.12). מחד, הנתבע מקסם את כישוריו, ומאידך לא זוכה בשכר גבוה שיתכן ובמקום עבודה אחר היה משתכר שכר חודשי גבוה יותר, אשר ממילא היה משמש לצורכי התא המשפחתי או שהיה מחושב ככזה.
- מר ***, הבעלים של החברה סיפר על הקמת החברה :" אני ב-*** הקמתי חברה , ששמה *** שהייתי הבעלים שלה במאה אחוז, במשך שנה וחצי. אחרי זה גייסנו משקיעים...ובמשך שנה וחצי מימנתי אותה לבד, ואז השגנו משקיעים, זה המסלול הרגיל של ההיי טק (ר' פרו' עמ' 37, שו' 29- 32). ללמדנו כי בתחילה מי ששילם את המשכורות היה הבעלים ולא החברה, על כן האפשרות להקצות אופציות במקום שכר היתה מאד מקובלת בחברות הזנק בתחילת דרכן.
- יבוא הנתבע ויטען כי הפסד השכר החודשי נעשה על דעת שני הצדדים והתובעת נתנה הסכמתה לתנאי העסקתו של הנתבע.
אמת הדבר. שני הצדדים רקמו חלום משותף וציפו ליום שבו ניתן יהיה לממש את האופציות ולזכות בתגמול כספי נאות כפיצוי על כל השנים שהסתפקו בהכנסה חודשית נמוכה יותר. עתה, לאחר הגירושין, מבקש הנתבע לחלק את שווי האופציות במועד הקרע, לפני מימושן, במחיר נמוך מזה "שבחלום", זאת משום שלתובעת כבר אין כל חלק בהכנסתו החודשית לאחר הפירוד. משמע, על פי שיטה זו, התובעת תפסיד פעמיים.
- פעם ראשונה "הפסידה" במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, שעה שלא נהנתה התובעת מהגדלת ההכנסה החודשית של המשפחה היות והאופציות לא תרמו מאומה להכנסה החודשית של הנתבע והיוו הכנסה רעיונית בלבד. ובפעם השנייה, במועד הקרע, שאז מחיר האופציה היה נמוך מאד, זאת ניתן להבין אף מהתנהלות הנתבע עצמו שלא מימש האופציות בעת ההיא חרף היותן בשלות והגיע להסדר עם החברה להמרתן לאופציות ממשיכות, אשר כשלעצמן ובהתקיימותן ממשיכות לתמוך ולהוות חלום, בפתרונו מבקשת התובעת להיות שותפה ולא להפסיד הזדמנות זו.
- האופציות שהוענקו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים לא הניבו כל הכנסה. לא רק אז לא זכתה התובעת ליהנות מרווחה כלכלית, אלא שהנתבע מבקש כעת, לדחות את עתירתה משום שלאחר מועד הקרע אין לה כל תרומה להשקעתו של הנתבע בחברה, והכספים להם יזכה עם מימושן של האופציות שייכים, לדעתו, לו בלבד, כספים שאין חולק כי התובעת שותפה להם ושלא נכנסו לקופה המשותפת במהלך חייהם המשותפים ( ר' ע"א 6952/15 פקיד שומה גוש דן נ' גד קרן,19.1.17 לעיל).
- היות והנתבע לא מימש האופציות עד למועד הקרע, ועד בכלל, הרי שיש לקבוע כי הקצאתן לנתבע במהלך החיים המשותפים לא הניבה כל רווחים כלכליים והללו נותרו בגדר הכנסה רעיונית ומבחינה כלכלית, לא היתה בהקצאה כל הגדלה כספית בהכנסה המשפחתית.
- לשיטת מומחה ביהמ"ש, המדובר בהטבת שכר, משכך, לאחר מועד הקרע אין לתובעת כל חלק בהטבה זו. טענה זו השליכה אף על ערך הזמן של האופציות. מאחר והמדובר בתרומה אישית של הנתבע לחברה לאחר מועד הקרע, כל עלייה בשווי האופציות עם השנים שייכת לנתבע בלבד, ואין לתובעת חלק באותה השקעה ותרומה של הנתבע לחברה, השקעה ותרומה שבזכותן יתאפשר בעתיד ביצוע אקזיט. גישה זו בצורה זו או אחרת, מצאה ביטויה גם בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע עצמו.
- למול טענת המומחה , אחד העדים, מר *** אישר בחקירתו כי עזב את החברה בשנת*** ועדיין הוא אוחז באופציות של החברה (ר' פרו' עמ' 63, שו' 8-14). גם הגב' *** , עבדה בחברה עד שנת*** ומימשה את האופציות עם עזיבתה, אולם המניות נמצאות אצל נאמן החברה. אף הנתבע עצמו עזב את החברה בין השנים ***ועד*** והאופציות נשמרו לו בשנים אלו ואף קיבל בשנת*** עוד 3,000 אופציות. מומחה ביהמ"ש בחקירתו לא ייחס לדבר משמעות רבה (ר' פרו' עמ' 50, שו' 21-29), ואמנם הפסיקה קבעה כי ניתן להקצות אופציות גם ליועצים חיצוניים, אולם, נדמה כי החברה לא נקטה ביד חזקה ולא הפקיעה אותן אופציות ממי שעזב את החברה.
- בעקרון, מקובלת עלי דעתו של מומחה ביהמ"ש שלו אכן היה מדובר באופציות עתידיות שהוקצו לנתבע לאחר מועד הקרע כי אז יש והמסקנה היתה אחרת. ברם, בעניינינו, האופציות שהתובעת זכאית למחציתן הוקצו לנתבע במהלך חייהם המשותפים של הצדדים ובמהלך שנים אלו הגיעו מרבית האופציות להבשלה. משמע, עמדה לנתבע האפשרות לממש האופציות כבר החל משנת ***, במהלך תקופת החיים המשותפים ו/או בסמוך למועד הקרע. חרף זאת סבר הנתבע כי אין לממש האופציות משיקולים כלכליים. מומחה ביהמ"ש סבר אף הוא כי במועד הקרע בחישוב חודשיים ימים , שווי האופציות יהיה גבוה אך במקצת מן השווי הנאיבי של האופציות.
- נוכח זאת, ולאור היותן של האופציות נכס שהוקצה לצדדים במהלך חייהם המשותפים, זכאית התובעת מכוח אותו חלום משותף ששורשיו נטועים עמוק בחייהם המשותפים של הצדדים לקבל חלקה באופציות במועד המימוש ביחס לתקופה מיום הנישואין ועד מועד הקרע (1.3.12) לאחר הפחתת עמלת נאמן ותשלומי מס, המשכלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות.
- מרבית האופציות הוקצו לנתבע בשנים ***והגיעו לבשלותם עד לשנת***, בתקופת החיים המשותפים. אף אם נדרש הנתבע לעבוד בתמורה להקצאה זו, אין חולק כי כבר בשנת*** עמד הנתבע במחויבותו זו וסיפק את השירות לו נדרש בחברה, עת הבשילו האופציות לראשונה וניתן היה לממשן. ברם, הצדדים בהחלטה משותפת ואשר יסודותיה כך יש לשער בחישובים כלכליים החליטו לא לממש האופציות במועד הבשלתן, וזאת עד למועד כדאי יותר מהבחינה הכלכלית.
- בחקירת מומחה ביהמ"ש נדרש הוא להשיב לשאלה האם במועד הבשלת האופציות עומדות לזכות התובעת מחצית האופציות:
ש. אני מבין שבמועד הרלוונטי שאליו היית צריך להתייחס היתה לנתבע תוכנית אופציות שהוא קיבל אבל כדי שהאופציות תבשלנה, הוא היה צריך עוד להמשיך לעבוד בחברה אחרי תקופת הקרע, ולהן לא נתת ערך להיוון, זה נכון? ת. אני לא הייתי מגדיר זאת כך. נבחין בין האופציות הבשלות לבין אלה שלא הבשלות. לגבי האופציות שלא בשלות, הגדרתי קודם כל את החלק היחסי של גב' צ' באופציות האלה, כמה מתוך האופציות האלה יש לה בכלל זכויות לגביהן, וזה לפי אותה נוסחה ליניארית... החלק היחסי הזה הוא החלק של גב' צ' באותן אופציות... (ר' פרו' עמ' 49, שו' 26-33) כשב"כ התובעת ביקש לחדד את השאלה שב המומחה וקבע כי הבשלתן של האופציות במהלך החיים המשותפים מקנים לתובעת זכאות למחציתן( ר' פרו' עמ' 50 , שו' 1-16).