מן הכלל אל הפרט
- המשיבה הינה חברה ולפיכך נטל השכנוע להוכחת איתנותה הכללית, וכתוצאה מכך מתן פטור מהפקדת הערובה, מוטל על כתפיה. מסקנתי היא כי נטל זה לא הורם במקרה הנדון, להלן נימוקיי.
בענייננו, לשם הוכחת איתנותה הכלכלית, צירפה המשיבה תצהיר החתום ע"י הבעלים ומנהלת התובעת ובמסגרתו הוצהר:
"3. הנתבעות טוענות כי הערובה להוצאות נדרשת "מפאת היעדר הפעילות של התובעת ומכאן- היעדר הכנסותיה" (ראה סעיף 10 לבקשה).
- טענה זו אינה נכונה משום שהתובעת פעילה ומגישה דוחות שנתיים".
- אכן , מאז פיטורי התובעת על ידי אלסטום ממעמדה כסוכן בלעדי בישראל, וזאת באופן חד צדדי ותוך הפרת הסכמים וגרימת נזק לתובעת, הצטמצמה פעילות התובעת בכל הקשור לפרויקטים של אלסטום, אך התובעת מנהלת קשרים עם גופים אחרים". (ההדגשה אינה במקור, ח.פ).
- עוד צירפה המשיבה את נספח 1- הוא מכתבו של רואה החשבון של החברה, שם נכתב:
"לבקשתכם וכרואי החשבון של החברה, הרינו לדווח בזאת כי נכון למועד מכתבינו זה, החברה פעילה ומדווחת לשלטונות המס על פעילותה כנדרש בחוק".
הגעתי לכלל מסקנה שאין בתצהיר הבעלים ובאישור רואה החשבון הנזכרים לעיל כדי להוכיח איתנות פיננסית. היה על המשיבה לפרט את נכסיה ושווים, ככל וקיימים; היה עליה לצרף דו"חות כספיים מהם ניתן ללמוד על רווחיותה; היה עליה לפרט התקשרויות והתחייבויות חוזיות ומקור הכנסות צפוי. העובדה שמדובר בחברה "פעילה" המדווחת על הכנסות באה ללמדך שאין המדובר בחברה מחוקה או מפירת חוק, אולם אין בכך כדי ללמד על חוסן כלכלי. בנוסף ולחלופין, וגם אם שילמה המשיבה את האגרה הנדרשת בהליך זה (לעניין זה אעיר כי בתיק האלקטרוני רשומה הערה: "קיים חוב אגרה") , אזי לא די בכך על מנת להוכיח חוסן כלכלי.
- מכאן שלא הוכחה איתנות פיננסית. האם קיימות נסיבות המצדיקות מתן פטור למרות זאת? סבורתני כי יש להשיב על כך בשלילה. יש להתחשב בסכום התביעה המבוקש והגבוה (על סך של כ-14,927,500 מיליון ₪- יוער כי בסעיף 8 לבקשה נכתב כי סכום התביעה המתוקן הינו 17 מיליון ₪) אשר מצריך הוצאות הולמות מצד המבקשות לניהול המשפט; בנוסף, מבלי לקבוע מסמרות לעניין סיכויי התביעה, מצאתי כי יש להתחשב בטענת המבקשות באשר להליך הבוררות אשר אינו נוגע לשני הפרויקטים נשוא תביעה זו ולטענתן לפיה עניין דריה אנרגיה נדחה באשר למשיבה (ראה: סעיפים 24-26 לתשובה) וכי המבקשות דכאן הינן יישות משפטית נפרדת ושונה מהנתבעות בעניין דריה אנרגיה. מכאן איני סבורה כי סיכויי התביעה גבוהים במידה כזאת המצדיקים פטור מהפקדת ערובה.
- לאור כל האמור לעיל יש להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשות. לגבי גובה ערובה, בית המשפט התבקש לחייב בשיעור של 5% מסכום התביעה, קרי כ – 700,000 ₪. בעת קביעת סכום הערובה, על בית המשפט להעריך בין היתר את יכולות הצד עליו מוטלת ערובה; מורכבות ההליך המשפטי ושכר הטרחה שעשוי להיפסק, גם בהתחשב לסכום התביעה. יש לציין כי הטווחים בהם נוהג בית משפט לחייב בהפקדת ערובה נעים בין 1% מסכום התביעה ועד 10% (ולעיתים מעבר לכך, ראו למשל עניין אור בנמל תל אביב). במקרה שלפניי המשיבה טוענת כי יש לה יכולת כלכלית, לכן לכאורה לא תחסם דרכה לערכאות; עוד יש לקחת בחשבון כי ההליך המשפטי עלול להמשך זמן לא מועט ולערב מצהירים, יתכן אף מחו"ל, אולי אף מומחים; סכום התביעה אינו מבוטל. מאידך יש לזכור כי סכום התביעה אינו חזות הכל, ושכר הטרחה אינו נגזר בהכרח מסכום התביעה. לאחר ששקלתי את מלוא הפרמטרים, קובעת אני כי על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 350,000 ₪ .
ההפקדה תבוצע תוך 30 יום ותהווה תנאי להמשך ההליך.