טענותיה של הרקולס
- ראשית טוענת הרקולס כי בית משפט זה נעדר סמכות שיפוט בינלאומית לדון בתביעה. לטענתה מעולם לא הוסכם בין הצדדים על מתן סמכות שיפוט לבתי המשפט בישראל, או על דיון לפי החוק הישראלי; ואף אין כל בסיס במשפט הבינלאומי הפרטי לגרירתה של הרקולס – חברה שמושבה במדינת קליפורניה – לדיון בישראל או לפי החוק הישראלי. יתרה מזאת, בטיוטת אוקטובר 2007 הוצע כי ההתקשרות בין הצדדים תהיה לפי דיני מדינת קליפורניה, ותינתן סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט בעיר סן פרנסיסקו; ותניה זו חזרה והופיעה בכל הטיוטות שהועברו בין הצדדים, כאשר מרקט מצדה מעולם לא ביקשה לקבוע מקום דיון או דין אחרים וממילא לא קיבלה הסכמה לכך. בנוסף, אי הוכחת הדין הזר שומט, לדעת הרקולס, את הבסיס לתביעה.
לגופו של עניין טוענת הרקולס, כי לא הוכח שנכרת הסכם בין הצדדים – לא בכתב ולא בעל-פה. מרקט לא הוכיחה מיהו האדם שלטענתה כרת עימה הסכם בשם הרקולס, מתי והיכן נכרת ההסכם ומהם תנאיו; אף לא הוכח איזה תנאי של ההסכם הנטען הופר. לדברי הרקולס, נוהגים אצלה נוהלי עבודה ברורים – ולפיהם היא אינה מתקשרת ואינה רשאית להתקשר בהסכמים בעל-פה. התקשרויות מסוג זה נעשות תמיד בכתב, ורק לאחר קבלת אישור מתאים מאת הדירקטוריון. עוד לגישת הרקולס, העדרה של חתימה על ההסכם מהווה ראיה כבדת משקל להיעדר גמירת דעת מצידה; ומכל מקום נטען שהובהר למרקט שוב ושוב במהלך יחסיהן כי כל עוד לא נחתם הסכם בכתב ביניהן, אזי לא נכרת הסכם מחייב.
בתוך כך טוענת הרקולס, כי הסכומים ששולמו למרקט בגין עסקת קמהדע, שולמו לה לפנים משורת הדין – מתוך הוגנות מצידה של הרקולס וכמחווה של רצון טוב, חרף העובדה שלא נשתכלל הסכם, ועל בסיס ההנחה שהייתה קיימת אז שלפיה בעתיד יעלה בידי הצדדים להגיע לכדי הסכם מחייב. הרקולס מפנה לכך שכאשר הודיעה ביום 3.8.2009 למרקט על סיום הקשרים ביניהן, באותה הודעה לא הוזכר כל הסכם או ביטולו (נספח 42 לתצהיר סודאי).
- הרקולס מוסיפה וטוענת כי תמוהות טענות מרקט בנוגע לסכומים נוספים המגיעים לה לכאורה בגין עסקת קמהדע – שכן לכל אורך המשא ומתן וטיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים, הייתה זו מרקט שהציעה כי העמלה המגיעה לה לא תעלה על 1% מסכום העסקה, בתוספת אחוז מסוים מהאופציות. לדברי הרקולס, מרקט קיבלה את כל המגיע לה בשני רכיבים אלה בגין עסקת קמהדע – ובזמן אמת אף לא נשמעה מפיו של סודאי כל טרוניה או השגה בנדון. אשר לטיוטת אוקטובר 2007, שעליה מבקשת מרקט להסתמך, הרקולס סבורה כי מסמך זה אינו אלא טיוטה ראשונית של הסכם שנשלח על ידי סודאי לשם קבלת התייחסותו של הנריקז – ועל כן האמור במסמך אינו מחייב את מי מהצדדים.