טענות צוות 3
צוות 3 מכחישה את זכאות התובע לזכויות הנתבעות, מן הנימוקים העיקריים הבאים:
- כנגד וורקה ניתן צו פירוק ביום 13.7.16 במסגרתו מונה עו"ד קרמר לתפקיד מנהל מיוחד של החברה, בין היתר לבירור תביעות חוב של עובדיה. במסגרת הליכי הפירוק של וורקה, נמצא כי החברה העמידה ערבות בנקאית לטובת עובדיה בסך של כ- 800,000 ₪. התובע כמו כל עובדיה של וורקה הגיש גם הוא תביעת חוב נגד וורקה, שטרם הוכרעה. התובע נמצא במצב טוב יותר מיתר עובדיה של וורקה שכן בידיו פסק דין כנגד וורקה שניתן בהעדר הגנה. התובע מנסה לזכות בכספים להם אינו זכאי מצוות 3, שלא הייתה מעסיקתו. הסיבה לכך שהתביעה הוגשה נגד צוות 3 היא, כי התובע מחפש כיס עמוק שממנו יוכל להיפרע.
- צוות 3 מכחישה את אחריותה כלפי התובע, טוענת להיעדר יחסי עובד-מעביד בינה לבין התובע, כשלשיטתה וורקה הינה המעסיקה היחידה של התובע. וורקה הינה חברה שסיפקה לצוות 3 שירותי ניקיון כקבלן משנה ולפיכך מדובר במיקור חוץ אותנטי ולגיטימי של פונקציית הניקיון. כל מבחני הפסיקה מצביעים על כך כי התובע לא הועסק על ידי צוות 3 כמעסיקה במשותף.
- הוראות חוק העסקת עובדי קבלני כוח אדם אינן חלות בעניינו של התובע, שכן וורקה אינה חברת כוח אדם, אלא חברה המספקת שירותי ניקיון בלבד.
- לא הובאה כל ראיה לכך שהתובע אכן עזב את הארץ ודי בכך כדי לדחות טענתו לפיצויי פיטורים בשל עזיבתו את הארץ. התובע לא הוכיח כי התפטר מעבודתו בגין זימון לשימוע או אפשרות לכליאה במתקן חולות.
- מעבר לכך, אשר לזכויות שמבקש התובע טוענת צוות 3, כי מעולם לא הייתה מעסיקתו של התובע ועל כן אינה חייבת לו דבר. לטענתה יש להסתמך על נתוני תלושי השכר אשר בהתאם להם עבד התובע בהיקף 90% משרה. התובע לא פירט את רכיבי תביעתו.
תצהירים ועדויות
- מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית. התובע העיד בעדות מוקדמת בדיון שהתקיים ביום 3.11.15. מטעם צוות 3 העיד מר אודי גונן, מנכ"ל צוות 3. מר גונן נחקר בחקירה נגדית בדיון שהתקיים ביום 15.12.16.
דיון והכרעה
זהות המעסיק – ההיבט המשפטי
- סוגיית זהות המעביד מתעוררת לא אחת במערכות יחסים בהן מעורבים מספר צדדים בהעסקתו של העובד, כאשר לעיתים סימני ההיכר לזיהוי המעסיק אינם חד משמעיים ורק מכלול הסימנים עשויים לסייע באיתור המעסיק הנושא באחריות לתשלום זכויות העובד.
- בשאלת זהות המעסיק ביחסי עבודה במקום בו קיימת העסקה משולשת קבע ביה"ד הארצי לעבודה בדיון נב/(ארצי) 3-142, חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות, פ"ד כד 535 (להלן: "הלכת כפר רות") כך:
"בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו, ולטעון כי הצד השלישי הינו המעביד הנכון, להוכיח את טענתו. הוא יוכיחה אם ישכיל להראות כי בשני מישורים קיימת התקשרות משפטית (במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה: בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה. עוד על הטוען להראות כי ההתקשרות המשפטית בין המשתמש בעבודה לבין הצד השלישי לא נועדה לעקוף או להתחמק מחובות המעביד, על פי חוק, על פי הסכם קיבוצי או על-פי צו הרחבה, וכי אינה מנוגדת לתקנות הציבור או נגועה בחוסר תום לב או בפגם אחר הפוסל אותה ומאיין את תוקפה (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973) (ע' 541)".