- ההבחנה בין סוגי תבניות העסקה השונות הינה בעלת נפקויות משפטיות לא מבוטלות.
ההבחנה אינה תמיד פשוטה ותלויה בשאלה האם אכן מדובר במיקור חוץ של פונקציות או שמא במיקור חוץ מוסווה של כוח אדם (ענין חסידים).
- בעיקר הדברים, קביעת המהות האמתית של יחסי הצדדים, נעשית בהתאם למבחני הלכת כפר רות כדלקמן: בידי מי הכוח לפטר את העובד ולפני מי עליו להתפטר? מי קיבל את העובד לעבודה והסדיר את תנאי קבלתו? מי משבץ את העובד לעבודה ויכול להעבירו מתפקיד לתפקיד? מי קובע את שכרו ואת מכלול תנאי עבודתו של העובד? מי מפקח על העובד: למי מדווח העובד ולמרותו של מי הוא סר? מי חייב לשאת בתשלום שכרו? מי נותן חופשות לעובד, וממי עליו לבקש אישור לחופשותיו? למי הבעלות על אמצעי הייצור המשמשים את העובד בעבודתו? האם העבודה משתלבת כחלק מן העיסוק העיקרי של המשתמש או שמדובר בפרויקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת? האם יש רציפות או זמניות בהעסקה ומהו משך קשר העבודה? האם יש לצד השלישי עסק משלו, אשר נותן שירותים לאחרים ובו משתלב העובד? כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם? כיצד דווחו היחסים למס הכנסה ולרשויות אחרות?
- כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה, אף אחד ממבחני העזר כשלעצמו אינו מכריע אלא קיימת חשיבות לשקלולם בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. התשובה לעולם אינה תלויה בהתקיימות מבחן ספציפי כזה או אחר, אלא במכלול התמונה ובהתחשבות במרב הסימנים.
- בהנחה שהגענו למסקנה כי קיימת התקשרות אותנטית בין העובד לבין הקבלן, יש לבחון האם דבק בהתקשרות זו פגם, אשר חותר תחת תוקפה.
במישור זה בוחנים את תום ליבם של הצדדים, והאם מטרת ההתקשרות נוגדת את תקנת הציבור, במובן של פגיעה בתכליות משפט העבודה. במישור זה בוחנים את תום לבם של הצדדים, והאם מטרת ההתקשרות המורכבת נוגדת את תקנת הציבור, במובן של פגיעה בתכליות משפט העבודה, כגון: שתכלית ההתקשרות המורכבת היא התחמקות מחובות המעסיק מכוח חוק, הסכמים קיבוציים, או צווי הרחבה.
בין היתר, יש לשאול: האם נפגע העובד בפן הייצוג הארגוני כתוצאה ממיקור החוץ, האם המיקור מדיר העובד מתחולת צווי ההרחבה או הסכמים קיבוציים, האם יש במיקור חוץ כדי לפגוע בעובד ובתחושת השייכות שלו ולחילופין בקידומו או התפתחותו המקצועית (עניין חסידים, וראו גם ע"ע 30139-06-12 רחמים פורתי נ' מודיעין אזרחי בע"מ, פס"ד מיום 15.7.14).