מקרקעין שאינם נמנים על סעיף 78 דלעיל ואינם רשומים ב"טאבו" בבעלות פרטית, ניתן להכריז עליהם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה".
בטרם הכרזת מקרקעין אלו - "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה" - נעשה פרסום על הכוונה להכריז עליהם ככאלו, באמצעות שלטים המוצבים על המקרקעין והודעות הניתנות למוכתרים של הכפרים הסמוכים, המזמינים את המתנגדים הטוענים לזכויות כלשהם במקרקעין אלו, להתנגד לתפיסתם והכרזתם ל"רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה".
ההתנגדות נשמעת בפני הועדה לרישום ראשון ונתונה לערעור בפני ועדת העררים. בהתאם לתוצאות הליכים אלו, נרשמים המקרקעין או בבעלות פרטית של מי שהוכיח את בעלותו בהן; או שהם נרשמים כ"רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה".
(ראה כדוגמה החלטת ועדת העררים בעניינם של חלימה קטושה ואח', ריחנה עבדאללה ואח' לבין "הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש" (עמ' 375 למוצגי התובעת)).
כל הקרקעות שהוכרזו והפכו ל"רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה" בהתאם ל-"צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון)(מס' 59 תשכ"ז-1967", לרבות מקרקעין שהוכרזו ככאלו על פי בקשת בעליהם, (כמפורט בסעיף 3 ל"צו"), מרגע הכרזתם ככאלו, הם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה", לכל דבר ועניין, בניהול ממשלתי.
משהוכרזה "קרקע פרטית" - לבקשת בעליה – "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה", היא הופכת להיות קרקע בבעלות מלאה של מדינת ישראל. לבעליה הקודמים של מקרקעין אלו, אין יותר זכויות קניין או זכויות מוקנות אחרות במקרקעין אלו; והם גם אינם יכולים להעניק ו/או להעביר לאחרים את זכויות העבר שהיו להם במקרקעין אלו, בטרם הכרזתם כ"רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה".
מסביר ב"כ המדינה עו"ד אסף שטרן:
"עו"ד שטרן: ... ההליך האחר שמתנהל, אפשרות אחרת שאמרנו בצו, היא לא שהמדינה תכריז, אלא שאדם נותן את הקרקע שלו לניהול המדינה. נקדים ונאמר, גם כשמישהו נותן את הקרקע לניהול המדינה לפי הגדרת הצו 59, היא
--- סוף עמוד 13 ---
הופכת לרכוש ממשלתי. אותו אדם אינו נשאר יותר בעל זכויות בקרקע. זאת אומרת, זה לא מצב שבו הוא מעביר את הקרקע לניהול הממונה ואז הוא אומר תשמע אני עדיין הבעלים אני יכול להתחיל למכור את הקרקע; לא, העביר אותה למדינה, היא עכשיו של המדינה.