הוכח בפני, שכספי תמורת "עסקת המכר"/"החוזה", לא הגיעו לידיה של גב' רבקה דנהאם תבדל"א; ולא היו חלק מעיזבונו של המנוח יהודה מור ז"ל, אותו היא ירשה.
כאמור, את מלוא תמורת "עסקת המכר"/"החוזה" קיבלה רות מור, ועם מותה ז"ל, את עיזבונה, לרבות התמורה אשר העשירה עיזבון זה, קיבלו יורשיה/הנתבעים משה שמחה מור, יובל מור ו-ורד מור יבדל"א.
אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת מדינת ישראל/הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון.
הוכח בפני, שהצדדים המעורבים ב"עסקת המכר" – התובעת ונציגיה; ויהודה מור ונציגיו – ידעו את העובדות לאשורן והם לא הוטעו ולא הסתמכו על המסמכים השגויים – החלטת "ועדת החריגים" ומכתבו של עו"ד שטיינמץ - אשר תוקנו בהמשך, במכתבה של הגב' חנה ג'אנו.
במערכת העובדות והנסיבות של תיק זה, אני מחליט שלא לפסוק הוצאות.
כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לצדדים.
יהודה פרגו