החלטת "ועדת העררים", על כל שנאמר בה, הבהירה סופית ש"לחוזה המכר" אין עוד קיום.
סבור אני, שממועד זה - 29/12/2011 - יש למנות את תקופת ההתיישנות.
כתב התביעה הוגש ביום 1/7/2012.
קרי, התביעה לא התיישנה.
ל"המרצת הפתיחה" לבית המשפט המחוזי מרכז, לא הייתה שותפה התובעת ואף התנגדה להליך זה.
כפועל יוצא, אני דוחה את טענת ההתיישנות.
--- סוף עמוד 94 ---
10. סוף דבר
אני קובע, כי עסקינן ב"חוזה" ובו "תנאים מתלים".
אני קובע, ש"התנאים המתלים" לא התקיימו.
משמעות הדבר: "בטלות החוזה".
אני מקבל את העתירה לביטול ה"חוזה" ומכריז על "בטלות החוזה" מיום 18/3/1999.
משמעות הדבר: שעל "כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה".
אני קובע שאת כספי תמורת "עסקת המכר"/ה"חוזה", קיבלה רות מור.
כספי תמורה אלו, העשירו את נכסיה ועיזבונה.
עם מותה של רות מור ז"ל, קיבלו את עיזבונה הנתבעים/היורשים משה שמחה מור, יובל מור, ו-ורד מור יבדל"א.
כפועל יוצא, על הנתבעים/היורשים - משה שמחה מור, יובל מור ו-ורד מור - ביחד ולחוד, חלה החובה להחזיר/להשיב לתובעת את סכום תמורת "עסקת המכר"/"החוזה".
סכום התמורה אותו קיבלה רות מור הינו: 1,750,000 $, (7,036,750 ₪ על פי השער היציג נכון ליום 18/3/1999).
לצורכי אגרה, צמצמה התובעת את תביעתה לסכום של 4,500,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעים/היורשים משה שמחה מור, יובל מור ו-ורד מור, ביחד ולחוד, להחזיר/להשיב לתובעת את הסך של 4,500,000 ₪, כשהוא נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 1/7/2012 ועד התשלום בפועל.
מנגד, אני מחייב את התובעת, להחזיר/להשיב לנתבעים/היורשים משה שמחה מור, יובל מור, ו-ורד מור, את מניותיו של יהודה מור בחברת ברטורא בע"מ אשר נרכשו על ידה.
מדובר בחיובים הדדיים, תלויים ומותנים זה בזה.
--- סוף עמוד 95 ---
בעקבות ביטול "חוזה המכר"; וככל שיוחזר מס השבח אשר שולם בגין "עסקת מכר" זו; תהיה זכאית התובעת לקבל החזר זה, היות ועל פי ההסכם בין הצדדים, היא נשאה בתשלום "מס השבח".
אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת הגב' רבקה דנהאם תבדל"א, יורשת המנוח יהודה מור ז"ל.