המחצית השניה של השטח שעליו עלי, לפי החלטת הממשלה, לחוות דעתי, הוא השטח שבאדמות הכפר צפא, כשש מאות דונם נוספים. בשטח זה נעשו לפני שנים רבות עבודות פיתוח של היזמים של גבעת אהוד, והופסקו בעקבות תלונות שהוגשו. נותר, אפוא, לבדוק מה מתוך שטח זה הוא אדמת מדינה.
בדקנו את השטח ומצאנו שאין לגביו רישומים במרשם המקרקעין, כך שאם יש בו אדמות שאינן אדמות מדינה הרי זה מכיוון שעובדו בפועל, ואכן מצאנו שחלק מן השטח מעובד בפועל, והיה מעובד גם לפני כן והוא אולי בבעלות פרטית. זאת כנראה גם הסיבה לכך שהוגשו בזמנו תלונות נגד עבודות ההכשרה שנעשו על ידי היזמים. יחד עם זאת, מרבית השטח לא היתה מעובדת בעבר ואינה מעובדת כיום, והיא, כנראה אדמת מדינה.
אם רוצים להקצות גם שטח זה ליזמים של הישוב גבעת אהוד, בהתאם להחלטת הממשלה, יש להכריז על השטח תחילה כאדמת מדינה בהליכים המקובלים או להגיש בקשה לרשום שטח זה בשם הממונה על הרכוש הממשלתי בהליכי רישום ראשון. היתרון של נקיטת הליכי רישום ראשון הוא בכך שיהיה מצב משפטי זהה לכל שטח הישוב, ואילו החסרון של נקיטת הליך זה הוא בכך שהוא יותר ארוך מהליך של הכרזה.
מכל מקום אין להקצות את השטח ליזמים מבלי שיעבור תחילה רישום על שם הממונה או הכרזה כאדמת מדינה בהליכים המקובלים, עם הודעה למוכתארים של הכפר צפא ועם המתנה של 45 יום לאחר מכן, ואם יוגשו עררים – עם המתנה עד לסיום ההליכים בועדת העררים ולאור תוצאותיהם.
--- סוף עמוד 30 ---
בברכה
פליאה אלבק
מנהלת המחלקה האזרחית
של פרקליטות המדינה"
(עמ' 411-401)
בתצהירה מסכמת הגב' חנה ג'אנו:
"15. בחוות דעתה מיום 20.11.1990, מתייחסת עו"ד אלבק למקרקעין בכללותם, תוך שהיא מפרידה בין המקרקעין של שלב א', לאלה של שלב ב'.
המקרקעין של שלב א' סומנו על ידי עו"ד אלבק בקו מקווקו בשטח שסומן בספרה 1 – והם אלו שבתחום הכפר שילתא.
המקרקעין של שלב ב' סומנו על ידה בספרה 3 – והם אלה שבתחום הכפר צפא.
כמובן שכל הנאמר בחוות דעתה מיום 20.11.1990 אינו גורע מהאמור לגביהם בחוות דעתה מיום 17.1.1985, ולגבי האפשרות של מאן דהוא לטעון כי נרכשו מקרקעין באדמות כפר צפא.
העתק מחוות הדעת מיום 20.11.1990 הכוללת מפה עליה סומנו ההתייחסויות של עו"ד אלבק מצ"ב ומסומן "ז".