16. בחוות הדעת מיום 20.11.1990 חוזרת עו"ד אלבק ומציינת כי המקרקעין נשוא הליך זה – אדמות הכפר צפא, שטח של כשש מאות דונם, לא עובד מעולם ועל כן הוא אדמת מדינה ואם רוצים להקצות שטח זה ליומים של הישוב גבעת אהוד, בהתאם להחלטת הממשלה, יש להכריז על השטח תחילה כאדמת מדינה.
17. כך גם מציינת עו"ד אלבק, כי שטח של שלב ב' בגבעת אהוד הוא שטח בו בעבר פעלו היזמים של גבעת אהוד וביצעו עבודות פיתוח, אשר בעקבות תלונות שהוגשו על ידי מקומיים הופסקו העבודות."
--- סוף עמוד 31 ---
(הדגשה במקור, עמ' 393)
בחוות דעת זו של הגב' פליאה אלבק מיום 20/11/1990, יש חזרה על הנאמר בחוות דעתה מיום 17/1/1985 קרי;
"... באדמות הכפר צפא לא נעשתה כל רכישה ולא הוגשו מסמכים כלשהם ולא הוגשה בקשה להיתר לקנות או בקשה לרישום כלשהי ולכן יש להניח שאין שום אדמות בבעלות יהודית בתחום גבעת אהוד בחלק שבאדמות כפר צפא.
..., באדמות הכפר צפא יש להניח שאין ליזמי הישוב גבעת אהוד קרקע כל שהיא, והקרקע שאליה מתיחסת תכנית הישוב, בחלק שהוא באדמות צפא, היא קרקע בבעלות פרטית ערבית.
בהתאם למדיניות הממשלה שלא לאשר התישבות יהודית על קרקע בבעלות ערבית, וכדי למנוע ביצוע עבירות של גזילת מקרקעין ופלישה בכח למקרקעי הזולת, וכדי להגן על רכושם של בעלי הקרקעות הערבים כחובתו של ממשל צבאי תקין בשטח מוחזק, אנא ודא שלא יאשרו שום תכניות בנין ערים, ולא יתנו שום היתרים לבניה או לביצוע עבודות כלשהן, ולא יבצעו עבודות, בחלק של גבעת אהוד שהוא באדמות הכפר צפא.
רצופה בזאת מפה בקנה מידה 1:20000 עליה מסומן שטח איתור גבעת אהוד בקווים ישרים, וכן מסומן בקווים ישרים וחוצים להם קווים אלכסוניים, החלק שהוא באדמות כפר צפא." (הדגשות שלי, י.פ.)
(עמ' 397 למוצגי התובעת)
ממשיכה וכותבת הגב' חנה ג'אנו בתצהירה:
"18. אין חולק כי העוררים היו מודעים לחוות הדעת השונות של עו"ד אלבק, אשר אוזכרו במכתבי הפניה שלהם אל הממונה, ואלה אף צורפו על ידם לתצהירי העדות הראשית שלהן.
19. ביום 9.12.90 ביקש עו"ד גליק מהמשיב כי יקצה לחברת בר טורא שטחים נוספים בגבעת אהוד, זאת בהתאם לחוות הדעת של עו"ד אלבק מיום 20.11.90 קרי, הקצאת השטחים מתייחסת לקרקע בשלב ב' של גבעת אהוד.