בוודאי אם אלו היו מוצגים בפניהם.
אם הייתה פניה כלשהי בנדון, היה לכך תיעוד במנהל האזרחי אצל הממונה על הרכוש הממשלתי.
--- סוף עמוד 57 ---
בעדותו התייחס לכך עו"ד שטיינמץ:
"ש: ואם הייתה נעשית פנייה אליך, לגבי מעמדם בקרקע של אותם קפל מור וממן, מה הייתה התשובה שלך בעניין?
ת: אין, אין להם, לא היה להם מבחינתי זכויות." (עמ' 265)
...
"ש: האם ידוע לך, אם יש לך איזשהו תיעוד לפניות שנעשו אליך בין אם על ידי חברת קולדריין, או על ידי משפחת מור, או על ידי משפחת קפל או ממן, כדי לברר, או באי כוחם, כדי לברר את הזכויות במקרקעין האלה.
ת: לא זכור לי ולא מצאתי בתיקים." (עמ' 265)
לא הייתה פניה למנהל האזרחי על מנת לבדוק את הזכויות הקיימות במקרקעי גבעת אהוד, מאחר ולשני הצדדים הייתה ידיעה של המצב העובדתי והמשפטי של מקרקעין אלו. קרי, שמדובר במקרקעין שהם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה" אשר לא היו טרם הכרזתם ככאלו קרקעות פרטיות.
הדבר מוצא את ביטויו ב"חוזה המכר" ולאחר מכן בערר "מס השבח" שהוגש.
ל"חוזה המכר" מצורף "הסכם היזמות" – החוזה שנחתם בשנת 1983 – בין חברת ברטורא בע"מ על ידי מנהליה שמואל עינב ונחום סלונים ובין בעלי המניות, ביניהם יהודה מור, שמואל עינב, בו נאמר בין השאר:
"7. עינב וסלונים מצהירים כי קיימות התנגדויות באשר לזכותם של מי שמכרו לעינב את הקרקע בשלמותה וכי מתנהלים דיונים משפטיים בקשר עם כך והתנגדויות אלה מעוררות קשיים להעברה ורישום של הקרקע בשלמותה או חלק ממנה על שם חברת ברטורא. (הדגשות שלי, י.פ.)
בעלי המניות בנפרד מתחייבים כלפי הקונה לנהל על חשבונם הן בעצמם ובין על שם ברטורא את כל המשפטים ולנקוט בכל הפעולות הדרושות כדי להסיר כל טענה ולבטל ולגרום לדחייתו של כל משפט או הליך, בין בגדה המערבית ובין במדינת ישראל כנגד הזכויות של ברטורא או עינב ברכישת הקרקע ובעלי המניות בחברת ברטורא מתחייבים להמשיך ולנהל את כל ההליכים ללא יוצא מהכלל על חשבונם על מנת להסיר כל התנגדות בקשר לזכויות שרכשה הקונה לפי הסכם זה מצד כל אדם וכל רשות."