ש: מהם הבנת שניתן,
ת: כן, יכנס לוועדה ויוצא. עשרים שנה עברו,
ש: ואפשר יהיה בעוד פרק זמן,
ת: וזה היה מסר שאני אומר לו תמיד לגומינר,
...
--- סוף עמוד 56 ---
ש: התקופה של חתימת החוזה.
ת: כן?
ש: אז ידעת,
ת: ב-99'?
ש: 99'.
ת: אני אומר לך, גם על 99' וגם לפני, כשאני קניתי, תמיד אמרו לנו 'עכשיו, עוד כמה חודשים זה מאושר'.
ש: מי זה אמר לך את זה שעוד כמה חודשים אפשר לבנות?
ת: לא לבנות, אמרו לי יהיה מאושר.
ש: לאשר את זה.
ת: לאשר.
ש: מי אמר לך?
ת: לאשר אמר לי העורך דין שטייניץ מהמינהל וחנה ג'אנו שהיה ממונה." (עמ' 112-111)
מדבריו אלו של משה ברודשנדל לא ניתן להבין, אם כוונתו לפגישות שהיו לו בנוגע למקרקעי גבעת אהוד שלב א' או שלב ב'. סביר להניח, שפגישותיו במנהל האזרחי, היו קשורות לגבעת אהוד שלב א', במטרה להסדיר את הזכויות של אותן יחידות דיור שהוא בנה על מקרקעין אלו. הקשיים להסדיר זכויות אלו נבעו מהעובדה שמקרקעי גבעת אהוד שלב א' היו רשומים ב"טאבו" בבעלות מדינת ישראל .
ברי לי, שאם הייתה פניה כלשהי למנהל האזרחי, לבדוק את הזכויות הקיימות במקרקעי גבעת אהוד שלב ב', בטרם ביצוע "עסקת המכר", היה נבדק הנושא שנית, והתשובה שהייתה מתקבלת הייתה: שאין כל זכויות קניין במקרקעין לחברת ברטורא בע"מ ו/או לבעלי מניותיה, וכי מדובר ב"רכוש ממשלתי"/מקרקעי מדינה" אשר אינם ומעולם לא היו "קרקע פרטית בניהול ממשלתי".
ברי לי, שאם היה נפגש משה ברודשנדל עם הגב' חנה ג'אנו - הממונה על העסקאות במנהל האזרחי ביהודה ושומרון - אשר הייתה האחראית והבקיאה בעסקאות השונות שנעשו במקרקעי אזור יהודה ושומרון - היא הייתה אומרת לו, שמדובר ב"רכוש ממשלתי"/מקרקעי מדינה"; וכי "שלב ב' של גבעת אהוד – הינן אדמות מדינה מוכרזות ומעולם לא דובר על "קרקע פרטית בניהול", כפי שהדבר מצא את ביטויו במכתבה מיום 3/7/2005 (עמ' 274 למוצגי התובעת); וכי כבר במועד זה - טרם החתימה על "חוזה המכר" - היא ו/או עו"ד יעקב שטיינמץ, היו עולים על הטעות שהופיעה בהחלטת "ועדת החריגים" מיום מיום 21/7/1993 וממכתבו של עו"ד יעקב שטיינמץ מיום 18/1/1994,