בשאלה אם מחלתו של התובע 2 מנעה ממנו לחתום על חוזה המכר, התגלתה סתירה בין התובעים.
בעוד שהתובע 1 טען כי התובע 2 נסוג מבקשת הרכישה כיון שסעיפי החוזה לא היו מקובלים עליו, (פרוטוקול עמ' 7 שורות 21-22), הרי התובע 2 ציין כי אותם 20-30 סעיפים בחוזה שלא נראו לו, לא מנעו ממנו לחתום על חוזה המכר. וכשנשאל מה מנע ממנו לחתום על חוזה המכר, השיב: "העובדה שחליתי מנעה ממני להגיע לפגישה והעובדה שהייתי צריך לעבוד סדרה של בדיקות לטפל בנושא, אני חליתי ולא הייתי פנוי."(פרוטוקול עמ' 10, שורות 20-25).
יצוין כי התובע 2 לא דייק כשציין כי הפגישה עם העורך דין במשרדו נערכה לאחר זמן רב, שכן המכתב שהוציא עורך הדין, ובו ההערות לחוזה המכר, הוצא שלושה ימים אחרי המועד שנקבע לחתימת חוזה המכר (ראה, פרוטוקול עמ' 11 שורות 12-16), והתובע אישר כי טרם הוצאת המכתב נפגש עם עורך הדין במשרדו.
התובע 2 הסביר כי הנתבעת לא רצתה להחזיר את דמי ההרשמה, ולכן פנה לעו"ד על מנת "שייצג אותי בתביעה, אני מתקן שייצג אותי בעסקה".(פרוטוקול עמ' 12, שורות 5-7).
מהנימוקים שצוינו לעיל, יש להגיע למסקנה כי התובע 2 חפץ להשתחרר מהעסקה, ואל עוה"ד פנה על מנת להגיש תביעה לצורך השבת דמי ההרשמה.
- התובע 1 קיבל את החוזה בחודש מרץ 2015, אך במשך חודש ימים לא פנה לעורך דין על מנת להתייעץ בנוגע לסעיפי החוזה, זאת על אף שמדובר בעסקה משמעותית שעניינה רכישת דירת מגורים בסכום של 1.9 מיליון ₪. לדבריו, "לפני שבאתי לפגישה קראתי את ערימת הדפים שמסרו לי, קראתי שם המון דברים ואני לא עו"ד ולא מבין במסמכים, באתי לפגישה וביקשתי הסכם נורמאלי וזה הסכם דרקוני ושיתנו לי חוזה נורמאלי ואמרו לי שאם יש לי הערות שאבוא עם עו"ד אני אמרתי להם שאני לא רוצה לעשות הסכם שאני צריך לשלם מע"מ על אגרות. אמרו לי או שאתה חותם או שאתה מפר את ההסכם ומשלם 30,000 ₪. אז פניתי לעו"ד."
ובהמשך:
ש. תסביר לי למה אתה עושה את כל הפעולות האלה רק ביום חתימת ההסכם?
ת. כי זאת הפגישה שנקבעה ובאתי לפגישה....
לביהמ"ש – האם באותה פגישה אתה הבאת איזה מסמך כלשהו ובו פרטת את ההסתייגויות שלך להסכם, האם אתה יכול להראותו?
ת. לא. מאחר וזה היה כל כך הרבה סעיפים, אני ביקשתי חוזה נורמאלי ולא דרכוני כדי ללכת לעו"ד כי על החוזה הזה .... אני זוכר מעל 50 סעיפים ובקשתי שיתנו לי חוזה נורמאלי. אין לי משהו בכתב שהכנתי (פרוטוקול עמ' 5 החל משורה 16, עד עמ' 6 שורה 3).